איחוד תיקים והקשר להכרזה על חייב מוגבל באמצעים?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

קטעים נבחרים מערעור המעלה שאלות מתחום דיני ההוצאה לפועל, במיוחד לגבי הקשר בין איחוד תיקים לבין הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים. בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בפני: כבוד השופטת ד’ דורנר, כבוד השופט (בדימוס) י’ אנגלרד, כבוד השופט א’ גרוניס

על היחס בין הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים לבין מתן צו איחוד תיקים 

כזכור, אחת הדרישות למתן צו לאיחוד תיקיו של חייב הינה כי יש באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים. לעומת זאת, תנאי להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים הוא, כי אין ביכולתו להחזיר את החוב תוך פרקי זמן אלו. נוצרת, אם כן, הבחנה בין חייבים בעלי כושר פירעון תוך פרקי הזמן המירביים, לבין חייבים הנעדרים כושר החזר כאמור. בפני חייבים מן הסוג הראשון נפתח המסלול של איחוד תיקים, אם עומדים הם ביתר התנאים הקבועים בחוק.

ממילא, לא יוכרזו חייבים אלו כמוגבלים באמצעים. שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מן הסוג השני. אלה עשויים להיות מוכרזים כמוגבלים באמצעים, בין אם הגישו בקשה לצו תשלומים ובין אם לאו. כאשר נגד חייב מוגבל באמצעים מתנהל תיק הוצאה לפועל אחד בלבד, הרי שאין כל רלוונטיות למסלול איחוד התיקים.

האם ניתן לאחד תיקי חייב מוגבל באמצעים?

מהו הדין ביחס לחייב מוגבל באמצעים, אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים - האם ניתן לאחד את תיקיו? התשובה לשאלה זו טמונה בסעיף 69ו(א), אשר זו לשונו:

"הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז’3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד".

דרישות כספיות למתן צו איחוד

לאור האמור בסעיף, נפנה עתה לסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק. עיקר עניינן של הוראות אלו הוא בדרישות כספיות, בהן נדרש לעמוד חייב המבקש איחוד תיקים. סעיף 74ט הוא אשר קובע שתנאי למתן צו איחוד הוא, כי ראש ההוצאה לפועל נוכח שהחייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים.

מובן, כי חייב מוגבל באמצעים איננו יכול לקיים דרישה זו, שהרי אילו נתקיימה הדרישה לא היה מוכרז כמוגבל באמצעים. סעיף 74ו קובע כי צירוף תצהיר לבקשת איחוד תיקים הינו תנאי מקדמי לדיון בבקשה; וכך גם תשלום 3% מיתרת החוב בעת הגשת הבקשה ומדי חודש עד להחלטה בה. אף התנאי בדבר תשלום שיעור מסוים של יתרת החוב איננו מעשי ביחס לחייב מוגבל באמצעים, אשר יכולתו הכלכלית מוגבלת ממילא. 

מהוראת סעיף 69ו(א) לחוק עולה כי ככלל, משמוכרז חייב אשר מתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל כמוגבל באמצעים, יינתן אף צו לאיחוד תיקיו. זאת, למרות שאין הוא עומד בדרישות הכספיות הרגילות למתן צו כאמור. בגישה זו יש היגיון רב. המנגנון של איחוד תיקים טומן בחובו יתרונות עבור החייבים. מתוך מטרה להבטיח כי לא יהיה בהטבות אלו כדי לפגוע בתמריץ החייבים לפרוע את חובותיהם, ועל מנת להיטיב רק עם חייבים אשר עושים מאמץ לפרוע את חובותיהם במהירות - נדרשים חייבים המבקשים צו איחוד למלא מספר תנאים כספיים.

תנאים אלו מצויים בסעיפים 74ו ו-74ט (הם פורטו בפסקה 12 לעיל). שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, עליהם מוטלות ממילא מגבלות רבות יחסית. מגבלות אלו אמורות להבטיח, כי יהיה לחייבים אלו תמריץ לפעול לפירעון החוב תוך תקופה קצרה ככל הניתן, על מנת שההכרזה עליהם כמוגבלים באמצעים תבוטל. לפיכך, אין טעם למנוע מהם להיכלל במסלול של איחוד תיקים, אך בשל העובדה שלאור מצבם הכלכלי אין הם יכולים למלא את הדרישות הכספיות האמורות. 

דרישות התנהגותיות הנוגעות לאיחוד תיקים

 נוכחנו, כי אין לדרוש מחייב מוגבל באמצעים, כתנאי לאיחוד תיקים, שיעמוד בדרישות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט, שהינן כספיות בעיקרן.

השאלה אותה נבחן עתה היא, האם יתר ההוראות והדרישות הנוגעות לאיחוד תיקים חלות ביחס לחייב מוגבל באמצעים, או שאין הדבר כך. כוונתנו בעיקר לדרישות התנהגותיות שונות, אותן נדרש למלא חייב המבקש כי תיקיו יאוחדו. על דרישות אלו ניתן ללמוד מסעיף 74י לחוק, אשר דן בדחיית בקשה לאיחוד תיקים. על פי הוראת הסעיף, רשאי ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשה כאמור. הסעיף מונה מספר חלופות המהוות עילות לדחייה, אולם אין מדובר ברשימה ממצה. נביא להלן את החלופה השלישית, אשר נטען כי הינה רלוונטית למקרה שלפנינו:

"ראש ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה: 

לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;"

דרישות התנהגותיות שונות מוטלות על החייב אף לאחר שבקשתו לאיחוד תיקים נענית. כך, מונה סעיף 74טו לחוק רשימת חלופות, אשר בהתקיימן רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל את צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו. אף רשימה זו הינה פתוחה ואיננה ממצה. בין העילות המנויות בסעיף, נזכיר את אלו: לראש ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע צו האיחוד; החייב לא מילא תנאי מתנאי צו האיחוד; החייב סרב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה על תיק האיחוד; או שלראש ההוצאה לפועל היה יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחויבים, אחד הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י לחוק.

בשונה מן המצב ביחס לדרישות הכספיות, אין כל בסיס להבחנה בין חייבים מוגבלים באמצעים לבין חייבים אחרים, ככל שנוגע הדבר לדרישות ההתנהגותיות. כפי שהוסבר לעיל, יש הגיון בגישה המאפשרת לחייבים מוגבלים באמצעים להנות מן ההקלות הנובעות מצו האיחוד, על אף שלאור מצבם הכלכלי אין הם עומדים בדרישות הכספיות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט. אולם, אין כל טעם להעניק לחייבים אלה את היתרונות הגלומים בצו האיחוד, מקום בו נוהגים הם באופן בלתי ראוי. אם נאמר כי ראש ההוצאה לפועל מחויב ליתן צו איחוד לחייבים מוגבלים באמצעים בלא קשר לדרך התנהגותם, הרי נִמָצֵא מעניקים להם יתרון בלתי מוצדק. צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה מותנית ב"מחיר" התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצידו, ואין סיבה שלא לדרוש זאת אף מחייבים מוגבלים באמצעים. כך ביחס לדרישות ההתנהגותיות החלות על חייב המבקש צו איחוד, וכך אף בקשר לדרישות החלות על חייב שניתן זה מכבר צו לאיחוד תיקיו.

העמדה, לפיה נדרשים חייבים מוגבלים באמצעים למלא אחר הדרישות ההתנהגותיות הנזכרות כתנאי לאיחוד תיקיהם, עולה בקנה אחד עם תכליותיו המיוחדות של חוק ההוצאה לפועל, כפי שפורטו לעיל (סעיף 5). אם יינתן צו האיחוד לחייבים מוגבלים באמצעים באופן אוטומטי, בלא קשר לדרך התנהגותם, עלול הדבר לתמרץ אותם לחבל בגבייה היעילה של חובותיהם או לנהוג באופן בלתי ראוי. זאת, ביודעם כי אין ראש ההוצאה לפועל יכול ליטול מהם את יתרונותיו של צו האיחוד. תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית המיוחדת האחת של החוק, היא יצירת מנגנון המאפשר גבייה יעילה ומהירה של חובות. אף אין בעמדה זו כדי לקדם את תכליתו המיוחדת השנייה של החוק - הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. הגנה כאמור דרושה עבור חייבים חסרי אמצעים, אשר פועלים בתום לב על מנת להחזיר את חובם. אין היא מיועדת עבור חייבים אשר נוהגים באופן בלתי תקין. 

מצאנו, כי פרשנות ראויה מובילה למסקנה שיש בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן, אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים. פרשנות זו אף מתיישבת עם נוסחו של סעיף 69ו(א). על פי הוראת סעיף זה, "יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד תיקים, לפי פרק ז’3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט". כלומר, מנוסח הסעיף למדים אנו כי צו האיחוד יינתן בהתאם להוראותיו של פרק ז’3 לחוק, העוסק במנגנון איחוד התיקים. משמע יש להחיל, בשינויים המחוייבים, את כל הדרישות והתנאים המופיעים בפרק זה אף על מתן צו איחוד לחייב מוגבל באמצעים. החריגים היחידים לאמור הם הדרישות המופיעות בסעיפים 74ו ו-74ט. הסעיף פוטר חייבים מוגבלים באמצעים מדרישות אלו באופן מפורש. למעשה, פטור זה הוא הוא שמלמד על כך שחייבים מוגבלים באמצעים נדרשים לעמוד ביתר הדרישות שבפרק ז’3 לחוק, בבחינת מכלל הלאו אתה שומע הן. אילו הייתה כוונה לפטור חייבים אלו מכלל הדרישות שבפרק ז’3, לא היה כל הגיון או צורך להזכיר דווקא את הפטור מן הדרישות שבשני הסעיפים הנזכרים.

יש לציין, כי לא כל הדרישות העוסקות באיחוד תיקים והמצויות מחוץ לסעיפים 74ו ו-74ט, הינן בעלות נפקות לגבי חייבים מוגבלים באמצעים. כך למשל, קובעת החלופה הרביעית בסעיף 74טו, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, אם נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים. כפי שהובהר לעיל, קובע סעיף 69ו(א) כי יינתן צו לאיחוד תיקיהם של חייבים מוגבלים באמצעים, על אף שאין הם מסוגלים להחזיר את מלוא חובותיהם תוך פרקי זמן אלו. לפיכך מובן, כי החלופה הנזכרת אינה חלה ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, וראש ההוצאה לפועל איננו מוסמך לבטל את צו האיחוד ביחס לתיקיהם מטעם זה בלבד. החלופה החמישית בסעיף 74טו לחוק מתייחסת אף היא ליכולת החזר החובות תוך פרקי הזמן המירביים. לפיכך, גם היא לא תוביל לביטול איחוד התיקים מקום שמדובר בחייב מוגבל באמצעים. 

סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ביחס לתיק נוסף:

 עד כה עסקנו בסוגיית סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן. נתייחס עתה לשאלת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל ביחס לתיק נוסף, הנפתח נגד חייב מוגבל באמצעים לאחר מתן צו האיחוד. לעניין זה נפנה תחילה לסעיף 74יב(ב) לחוק, המצוי בפרק ז’3 לחוק והדן בשאלת צירופו של תיק נוסף לצו האיחוד. נוסחו של סעיף זה הוא כדלקמן:

"נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו ראש ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם ראש ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט (המדובר בפרקי הזמן המירביים - א.ג.)".


מן הסעיף עולה, כי הכלל הוא שכאשר נפתח תיק נוסף לאחר מתן צו האיחוד, על ראש ההוצאה לפועל לצרפו לצו. כלל זה משקף תפיסה, לפיה יכלול איחוד התיקים את כל התיקים הכשירים לאיחוד, אשר נפתחו נגד החייב בלשכות ההוצאה לפועל (ספר בר אופיר, עמ’ 141 - 142). בעת הצירוף רשאי ראש ההוצאה לפועל, לאחר שנתן לצדדים זכות טיעון, לשנות את ההוראות הכלולות בצו ולהתאימן לנסיבות החדשות שנוצרו. עם זאת קובע הסעיף סייג, לפיו אם בעקבות התיק הנוסף שוב לא יוכל החייב לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים - לא יצורף התיק הנוסף לצו האיחוד. במקרה כזה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו האיחוד, בהתאם לאמור בחלופה החמישית בסעיף 74טו לחוק. מובן, כי הסייג הנזכר איננו חל ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים, אשר מלכתחילה הוכרזו ככאלה בשל כך שאינם יכולים לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המירביים. 

סעיף 74יב(ב) לחוק מונה, כאמור, חריג אחד בלבד אשר בהתקיימו יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי שלא לצרף את התיק הנוסף לצו האיחוד. אבקש להשאיר בצריך עיון את השאלה, אם ישנם מצבים נוספים בהם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לנהוג כאמור. די לומר, כי אף אם קיימים מקרים כאמור, יהיו הם נדירים יחסית. האפשרות של ביטול איחוד התיקים תוך שנשארת על כנה הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים, לא עלתה על הפרק בערכאות הקודמות. דומה, שאף המערערת יצאה מן ההנחה שאין להפריד בין הדבקים - הכרזתו של חייב כמוגבל באמצעים ואיחוד תיקים. על כן, האפשרות הנוספת של ניהול תיק בהוצאה לפועל מחוץ למסגרת זו, קרי אי-צירופו לצו איחוד הקיים לגבי חייב מוגבל באמצעים, תיבדק אם וכאשר יוחלט שאין מקום לביטול איחוד התיקים. המערערת טוענת, כי המקרה שלפנינו נופל בגדר החלופה השלישית בסעיף 74י. אם אכן צודקת היא בגישתה זו - ואינני מביע כל עמדה בעניין - נהג המשיב בניגוד לנדרש מחייב המצוי במסלול של איחוד תיקים, וקיימת עילה לביטולו של צו האיחוד מכוח סעיף 74טו(6). סעיף זה מאמץ, לעניין ביטול צו איחוד, את הטעמים בגינם רשאי ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשה לאיחוד תיקים, כאמור בסעיף 74י.

כזכור, קובעת הסיפא של סעיף 69ו(א) כך: "נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד". מלשונה של סיפא זו עולה לכאורה, כי לראש ההוצאה לפועל אין כל שיקול דעת, ועליו לצרף את התיק הנוסף לצו האיחוד. אולם, ככל שיש להכיר במקרים נוספים בהם רשאי ראש ההוצאה לפועל להימנע מצירוף התיק הנוסף לצו האיחוד ביחס לחייבים רגילים, כאמור לעיל, הרי שעשויים חריגים אלו לחול אף ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים. אף בשאלה זו אין מקום כי נכריע עתה.

לסיכום,

המסקנה אשר עולה מדיוננו היא זו: חייב אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, ויש ביכולתו לפרוע את חובותיו בכל התיקים הללו תוך פרקי הזמן המירביים, יהא זכאי לאיחוד תיקים. זאת, בתנאי שעומד הוא ביתר הדרישות המנויות בחוק. מנגד, כאשר נפתחו נגד חייב מספר תיקים, ואין הוא מסוגל להחזיר את חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים, צפוי הוא להיות מוכרז כמוגבל באמצעים.

משהוכרז החייב כאמור יינתן, דרך כלל, אף צו לאיחוד תיקיו. תיקיו של חייב מוגבל באמצעים יאוחדו גם אם אינו ממלא את הדרישות המצויות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק, העוסקות בעניינים כספיים. עם זאת, עדיין נדרש חייב מוגבל באמצעים לקיים את הדרישות ההתנהגותיות המופיעות בפרק ז’3 של חוק ההוצאה לפועל. לפיכך, בהתקיים אחת העילות לדחייתה של בקשת איחוד תיקים - עילה הרלוונטית לחייב מוגבל באמצעים - יהיה ראש ההוצאה לפועל רשאי שלא ליתן לחייב צו איחוד. כן מוסמך ראש ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד אשר ניתן לחייב מוגבל באמצעים או לשנות את תנאיו, אם מתקיימת אחת מן החלופות המנויות בסעיף 74טו והנוגעות לחייב כאמור. במקרה כזה, אף שאיחוד התיקים בוטל, נותר החייב בגדר מוגבל באמצעים. 

הבחינה שערכנו נסובה, כאמור, על שאלת סמכותו העקרונית של ראש ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו איחוד תיקים ביחס לחייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו איחוד לאחר שניתן לגבי חייב כאמור.