הטלת עיקול ברישום על רכב המשמש נכה

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

הטלת עיקול על רכב של נכה

נכים מוגדרים בחוק הביטוח הלאומי כאנשים אשר יש להם מגבלה כלשהי בתפקודם הגופני (הפיזי או הנפשי). מאחר שמדובר באנשים המוגבלים ביכולות הניוד שלהם לרוב, חוק הביטוח הלאומי מגדיר תנאים לקביעת זכאותו של אדם לקבל תו נכה לרכבו - קביעה אשר נעשית על ידי רופא המוסמך לכך. תו הנכה מעניק הכרה במצבו של האדם אשר "בזכותה" קיימת לו האפשרות להחנות את רכבו במקומות ייעודיים, ולהיכנס עימו למקומות אשר רכבים פרטיים רגילים לא יכולים להיכנס אליהם.

בבקשה לבית המשפט, התבקש בית המשפט להעניק סעד הצהרתי לטובתו של המבקש בו הוא מצהיר כי: על הנתבע, הבנק, להשיב למבקש את רכבו, ולהצהיר שהרכב אינו בר שעבוד שכן מימוש שטר המשכון עליו נעשה באופן לא חוקי כי מדובר ברכב רפואי אשר העברת הבעלות עליו צריכה להיעשות באישור משרד הביטחון בלבד.

כמו כן, ביקש המבקש לקבל הצהרה, כי מדובר ברכב רפואי שיועד לשמש את המבקש בשל היותו נכה עם 50% נכות לצמיתות, רכב אשר נדרש לנכה לשימוש אישי ואין אפשרות לעקלו. נוסף על כל אלו, ביקש התובע לבטל את מינוי כונס הנכסים שלדידו בוצע באופן שאינו כדין תוך הטעיית לשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט העניק סעד זמני שעיכב את הליכי מכירת הרכב.

בית המשפט עמד על העובדות שאינן שנויות במחלוקת ולפיהן המבקש קיבל מהבנק (המשיב) הלוואה למימון קניית הרכב ולא עמד בפירעונה, מה שהביא לפתיחת תיק נגדו בלשכת ההוצאה לפועל לכיסוי חובותיו (לא רק חובו בגין הרכב, אלא חובות נוספים של המשיב לבנק). במהלך ההליכים בהוצאה לפועל, מונה כונס נכסים לנכסי המשיב אשר תפס את הרכב והחל בהליכי מכירתו.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על זכאותו של המשיב כנכה בעל 50% נכות לרכב רפואי. המשיב הפנה את בית המשפט לסעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל המגדיר נכסי מיטלטלין של נכה שאין לעקלם שכן שייכים לו לצורך שימוש יום-יומי בשל נכותו וטען, כי לפי סעיף זה, אין לעקל את רכבו. בתי המשפט הכיר בכך שאכן הרכב המדובר נכנס לגדרי סעיף 22(א)(5) הנ"ל, אך עם זאת קבע, כי אין זה אומר שאי אפשר לעקל רכב זה ברישום.

נקבע, כי מרגע שמוטל עיקול רכב ברישום עובר הנטל אל הנכה להוכיח, כי הרכב נחוץ לו לשימושו האישי בשל נכותו, ואם יוכיח זאת - יבוטל העיקול. כמו כן, הדגיש בית המשפט, כי ניתן לעקל מכונית יקרה מנכה אם ניתן יהיה לספק לו מכונית זולה יותר שתתאים לצרכיו החיוניים ובמקרה כזה, על הנכה ירבוץ הנטל להוכיח, כי המכונית היקרה יותר דרושה לו ולא תתאים לו מכונית זולה יותר.

במקרה דנן, לא הרים המבקש את הנטל להוכיח באמצעות האישור שהביא, כי זכאי לזכויות להן טען. דובר בהטלת עיקול על רכב שמושכן לטובת הבנק לצורך הבטחת הלוואה שהעניק הבנק למבקש ולכן בית המשפט ביכר את זכויותיו של הבנק לקבלת הסכומים שהלווה והריבית עליהם.

כלומר, בית המשפט לא מצא לנכון להחיל את הפטור הקבוע בסעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל לטובת המבקש, שכן מדובר בנכס שניתנה בגינו הלוואה והמבקש לא עמד בהחזרי התשלומים. בית המשפט הדגיש, כי אין מדובר בעיקול אלא במימוש משכון שרשם המבקש על הנכס באופן מודע ומתוך חישוב כל הסיכונים הכרוכים ביצירתו.

מטרת המשכון הייתה ערובה לחיוב והנושה (הבנק) רשאי היה לממשו מבלי לפנות לבית המשפט אלא לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, הרי זו זכות לגיטימית שהבטיח המבקש, בהכירו את מצבו הרפואי, לטובת הבנק. לכן נקבע, כי הבנק רשאי לממש את הרכב להשבת הסכומים המובטחים בהלוואה לרכישת הרכב בלבד ולא להשבת סכומים אחרים שחייב המבקש לבנק.

בית המשפט התייחס לטענות המבקש ביחס למינוי כונס הנכסים ואופן התנהלותו וקבע, כי טענות אלו צריכות להתברר בפני ראש ההוצאה לפועל שאחראי למינוי. לסיכום, עם כל הצער שבדבר, כאשר אדם נכה רוכש נכס מיטלטלין המשמש אותו בשל נכותו במשכון לטובת גורם אחר, ואינו עומד בחובותיו, ניתן יהיה לממש את המשכון על הנכס.