בקשה לסגירת תיק בגין חוב דמי מזונות לאשה

דרגו את המאמר

חייב בתיק הוצאה לפועל משנת 2005 בגין חוב דמי מזונות לגרושתו, הגיש בקשה לאיפוס וסגירת התיק. לשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרשה להכריע בסוגיה זו.

בשנת 1998 נחתם בין הצדדים הסכם גירושין. במסגרת ההסכם הבעל התחייב לשלם לאשה תשלום קבוע לכל ימי חייה בסך של 1800 שקל, הצמוד לתוספת יוקר השכירים. עוד נקבע כי החל מיציאת הבעל לגמלאות הסכום יופחת ב - 40% משיעורו.

האשה טענה כי הבעל לא שילם לה את הפרשי ההצמדה

בשנת 2005 האשה פתחה תיק כנגד בעלה לשעבר בלשכת ההוצאה לפועל בעכו על סכום של 13,038 שקל, הכולל תחשיב החל מחודש פברואר 1998. זאת בטענה כי בעלה לא מילא את פסק הדין ולא שילם את הפרשי ההצמדה, כפי שנדרש לשלם.

במהלך אותה שנה הבעל הגיש בקשה בטענת "פרעתי". רשם ההוצאה לפועל בעכו קבע כי יתרת חובו של הבעל הינה 4.50 שקלים וכי הוא נדרש לשלם 1,800 שקל בניכוי 40% ובתוספת יוקר המחיה, ובעקבות כך נסגר התיק.

לטענת החייב, מאז שהתקבלה ההחלטה הוא משלם את התשלומים בדיוק כפי שנקבע בפסק הדין וצירף לבקשה אישור על הוראת קבע בסך של 1,111 שקל לאחר ההפחתה של 40%, לטובת אשתו לשעבר.

מנגד טענה האשה כי בעלה לשעבר אינו מצמיד כלל את התשלום לתוספת יוקר המחיה. עוד טענה כי התיק שנפתח בלשכת ההוצאה לפועל בעכו, התייחס למועדים שבין פברואר 2005 לדצמבר 2005 ולא קודם לכן.

מהי הדרך לחשב את תוספת היוקר לשכירים?

בדיון שנערך בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה התברר כי בין הצדדים ישנן שתי מחלוקות. האחת, האם התיק שנפתח בשנת 2005 כלל חובות משנת 1998. והשנייה, מהי הדרך לחשב את תוספת היוקר.

החייב חזר על הטענה כי אין מקום לחישוב החוב משנת 1998, מאחר ובתיק שהתנהל בעכו נקבע גובה החוב בתיק בסך של 4.50 שקלים. כמו כן, מעיון בהחלטה שהתקבלה בשנת 2005, לא ניתן לדעת בבירור עבור איזו תקופה התיק נפתח ואלו חישובים צרפו הצדדים. אולם ההחלטה קובעת מפורשות כי החוב עמד על 4.50 שקלים בלבד.

בעת הדיון עצמו הודתה האשה כי בעלה לשעבר לא חייב לה כסף משנת 1998 ולאחר שעורך דינה ביקש שתסביר את כוונה, היא מיד תיקנה את עצמה, וטענה כי היא לא ידעה בזמנו שהיה צריך לצרף הפרשים לתיק שנפתח בעכו.

גרסתה של האשה בנוגע לחוב לא היתה אמינה

בעקבות שינוי הגרסאות המהיר, השתכנע הרשם כי האשה התנהלה בחוסר תום לב ואף קיים חשש, מאחר וחלפו תשע שנים, להתיישנות של לפחות חלק מהחוב.
בנוגע להפרשי ההצמדה, טען עורך דינה של הזוכה, כי יש לחשב את תוספת היוקר לפי התוספת המירבית מהשכר הכולל של השכירים, על כן מגיע לה הסכום המקסימלי.

הרשם לא קיבל טענה זו, ולאחר בדיקה של תוספת היוקר המחושבת על יד מחשב ההוצאה לפועל, נקבע כי חישובו של החייב תואם לחישוב התוכנה באופן מדויק.
בנסיבות אלה מצא הרשם כי דין בקשת החייב להתקבל במלואה והורה על איפוס החוב בתיק וסגירתו.

תיק הוצאה לפועל מס 0237800132