האם הדייר הצליח להוכיח בטענת פרעתי כי שילם את החוב?

דרגו את המאמר

החייב הינו דייר בבית מגורים משותף, שלא שילם את החוב לנציגות הבניין, והגיש בפני לשכת הוצאה לפועל בכפר סבא, טענת פרעתי, לפיה הוא אינו נדרש לשלם את החוב הפסוק, מאחר ונציגות הועד לא עמדה בתנאי ההסכם בין הצדדים.

נציגות ועד בית משותף פתחה תיק בהוצאה לפועל נגד הדייר לביצוע פסיקה שניתנה בחודש אוקטובר 2013, על ידי המפקח על רישום מקרקעין בתל אביב, וקיבלה תוקף של פסק דין.

לפי הפסיקה הוסכם בין הצדדים, כי החייב ישלם לנציגות הבית סך של 370 שקלים, עבור הרבעון ראשון של שנת 2012, וסך של 1,480 שקלים עבור כל השנה, זאת בתנאי שהסכום יהיה זהה לסכומים שייגבו מבעלי הדירות האחרים בבניין. עוד נקבע כי הנציגות תתלה את דו"ח הכספים השנתי על לוח המודעות בחדר המדרגות בהתאם להוראות התקנון.

הדייר מקומת קרקע משלם עבור ועד הבית 100 שקלים בלבד

לטענת החייב, ההסכם חל כל עוד כל בעלי הדירות בבית המשותף משלמים את מיסי הנציגות מדי רבעון, והסכום יהיה זהה לסכומים שייגבו מבעלי הדירות האחרים. לדבריו, התברר לו כי בעל הדירה בקומת הקרקע, המפעיל במקום מספרה, משלם 100 שקלים בלבד, ומאחר ובעל המספרה אינו משלם סכום זהה, ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין אינו חל. החייב הוסיף כי הוא פנה מספר פעמים לנציגות הועד על מנת שתציג בפניו את דו"ח הכספים של ההוצאות וההכנסות, אך בקשתו לא נענתה.

מנגד טענה הזוכה, כי לרשם הוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענות החייב, מאחר והוא מסרב לשלם את חובו באופן סדרתי, חרף העובדה שניתנו נגדו בעבר שני פסקי דין.

בקומת הקרקע של הבניין מופעלת מספרה בדמי מפתח

עוד טענה הזוכה כי הבעלים של דירת הקרקע בבניין הוא הבניין עצמו, אשר משכיר בדמי מפתח את הנכס על מנת להפעיל בו מספרה, קרוב לארבעים שנה, וציינה כי התשלום בסך 100 שקלים, הינו עבור דמי שירותים לבניין.

במהלך הדיון התברר כי אין מחלוקת שהסכום המדובר לא שולם. החייב שילם לנציגות הבניין בשנת 2012, אך החל מאותה שנה, הפסיק לשלם, בטענה כי הועד לא מילא את תנאי ההסכם.

הרשם השתכנע כי מי שמחזיק במספרה, הוא אינו בעל הדירה, אלא דייר בדמי מפתח, על כן לא ניתן לקבוע כי הינו אחד מבעלי הדירות בבית המשותף כפי שנקבע בפסיקה.

כמו כן, החייב לא טען כי ישנם בעלי דירות נוספים, אשר משלמים סכומים שונים לנציגות הבית, או שלא משלמים כלל, מלבד מחזיק הדירה בדמי מפתח, שבה מופעלת מספרה במשך שנים רבות.

טענת פרעתי נדחתה מאחר והחייב לא הצליח להוכיח אותה

בנסיבות אלה קבע הרשם כי לא עלה בידי החייב להוכיח כי בעלי הדירות אינם משלמים סכום זהה. עוד קבע כי על פי פסק הדין, תליית דו"ח כספים על לוח המודעות בבניין, אינה מהווה תנאי לקיום התחייבות החייב לפי הסכמת הצדדים. על כן דחה הרשם את טענת פרעתי, ובנוסף חייב את הנאשם לשאת בהוצאות הזוכה בסך של 1,500 שקלים.

תיק מספר: 17-30974-13-7