תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין עיקול שהוטל שלא כדין

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

התובעת הגישה תביעה כספית נגד חברת ביטוח, ודרשה לקבל פיצויים בגין עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה שלא כדין, בטענה כי במועד הנטען כלל לא ביטחה את רכבה בחברה זו, וכי הליכי הגבייה בוצעו ללא אזהרה, כפי שנדרש על פי חוק הוצאה לפועל.

על פי עובדות התביעה, חברת ביטוח לרכב הגישה תביעה על סכום קצוב בסך של 385 שקלים במסגרת תיק הוצאה לפועל, בטענה כי התובעת לא שילמה את מלוא הפרמיה. במסגרת התיק המבטחת נקטה בהליכי גבייה נגד התובעת והטילה עיקול על חשבון הבנק שלה במשך כחודשיים עד שבוטל העיקול. 

התובעת טענה כי היא לא רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח לרכב

כעבור ארבעה חודשים הגישה התובעת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע התביעה ולעיכוב הליכי הוצאה לפועל, בטענה כי לא ביטחה את רכבה אצל הנתבעת, וכי במועד הנטען רכבה בוטח אצל חברת ביטוח אחרת.

חברת הביטוח שלחה אל התובעת טיוטת בקשה בהסכמה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות, אולם התובעת התנגדה לבקשה ודרשה לקבל פיצויים בגין הנזקים הרבים שנגרמו לה כתוצאה מהליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדה שלא כדין. בהמשך הגישה חברת הביטוח בקשה למחיקת התביעה נוכח הסכום הנמוך, מאחר שלא הוגשה תגובת התובעת, החליט הרשם למחוק את התביעה.

התובעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה, בטענה כי צו העיקול הוטל שלא כדין על חשבונה מכיוון שהיא לא רכשה מהנתבעת פוליסת ביטוח לרכב, והביטוח נעשה אם בכלל ללא ידיעתה ושלא בהסכמתה. כמו כן, התובעת הכחישה כי קבלה מכתב התראה או דרישה לתשלום חוב שמקורו באי תשלום פרמיית הביטוח לרכב, ואף טענה כי רק לאחר הטלת צו העיקול, נודע לה לראשונה כי נפתח נגדה תיק בהוצאה לפועל בגין חוב זה. 

המבטחת טענה כי שלחה מכתב אזהרה בדואר רשום

מנגד טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה, מאחר שהטלת צו העיקול במסגרת תיק ההוצאה לפועל נעשה כדין עקב אי עמידת התובעת בתשלום הפרמיה עבור פוליסת ביטוח לרכב, אשר הונפקה על פי בקשתה בחודש יולי 2007. הנתבעת טענה כי פעלה להמצאת אזהרה הן בדואר רשום והן על ידי מסירה אישית לידי בעלה של התובעת, אולם המכתב הרשום חזר ללא סיבה ידועה. על כן נקטה בפעולות גבייה ולא הפרה בכך שום חובה חקוקה. מנגד הכחיש הבעל בכל תוקף את דבר חתימתו על האזהרה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי המבטחת לא פעלה בסבירות הראויה בעת משלוח מכתבי ההתראה לפני הגשת הבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, ולא הוכיחה כי אכן נמסרה לתובעת אזהרה טרם ננקטו נגדה הליכי גבייה. בנוסף קבע בית המשפט כי המבטחת לא הציגה ראיות לסתור את גרסת התובעת בדבר נסיבות הנפקת פוליסת הביטוח, לפיכך קבע כי היא נקטה בהליכים משפטיים ללא כל ביסוס, על כן חייב אותה לשלם לתובעת סך של 13,000 שקלים כפיצוי ללא הוכחת נזק.

תא"מ 17767-05-12