בקשה לפריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל, מהם התנאים?
דרגו את המאמר |
|
![]() |
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל ואינו יכול לפרוע את חובו בתשלום אחד, רשאי לבקש שתיערך לו חקירת יכולת על מצבו הכלכלי, ולקבל על סמך ממצאיה צו תשלומים חודשי.
לגבי חוב מזונות התהליך שונה, מאחר שבמהלך הדיונים המשפטיים במסגרת תיק המזונות, מתבצעת חקירת יכולת לגבי החייב, על ידי בית המשפט, באופן יסודי וממצה ועל סמך ממצאי החקירה נקבע סכום המזונות עבור הילדים והאישה.
חייב בתשלום מזונות, שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ומעוניין לשלם את החוב ולפרוס אותו לתשלומים, מאחר שהוא אינו יכול לעמוד בתשלום מלוא החוב, רשאי להתייצב לחקירת יכולת מול רשם ההוצאה לפועל במהלך תקופת האזהרה. עם זאת, רק בנסיבות חריגות, שבהן תשלום החוב במלואו יותיר את החייב ללא אמצעים למחייתו, יהיה ניתן לפרוס את החוב לתשלומים.
נסיבות חריגות המצדיקות את פריסת חוב המזונות
במסגרת הדיון אצל הרשם, נבחנת יכולתו הכלכלית של החייב אל מול שיעור החוב בתיק ההוצאה לפועל. אם הרשם השתכנע כי קיימות נסיבות חריגות אשר מצדיקות את פריסת חוב המזונות, שבהן אי פריסת החוב יוביל את החייב למצב שבו יישאר ללא אמצעים למחייתו, הוא יורה על פריסתו למספר תשלומים.
הרשם רשאי להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 69ב1 לחוק ההוצאה לפועל, כך שהצו יינתן רק אם החייב יצליח להוכיח ולשכנע הן את הרשם והן את בית המשפט, כי אי פריסת החוב לתשלומים לא יאפשר לו להתקיים ולו באופן מינימלי. הרשם רשאי, על פי בקשת החייב, לשנות צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות או הסדר לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות, ובלבד שמתקיימים שלושת התנאים הבאים:
האחד, הרשם השתכנע כי שינוי הצו מוצדק מכיוון שחל שינוי משמעותי בנסיבות, שאינו בשליטת החייב, אשר משפיע על יכולתו לקיים את הצו או ההסדר, תוך התחשבות בפגיעה האפשרית בזוכה כתוצאה מפריסת החוב.
השני, אם החייב נדרש לשאת בתשלום מזונות שוטף, והרשם סבר כי החייב משלם את התשלום במועדים ובשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במהלך תקופה ממושכת, הוא יורה על פריסתו למספר תשלומים.
השלישי, אם החייב שילם את חוב העבר במזונות בשיעורים ובמועדים כפי שנקבעו בצו או בהסדר, במהלך תקופה ממושכת, והוכיח כי לא היה ביכולתו לעמוד בתשלום החוב בשל שינוי בנסיבות, כמו פיטורין מהעבודה, קיצוצים במשכורת וכדומה.
חקירת יכולת עקב הטלת הגבלה
החייב רשאי להתייצב לחקירת יכולת גם בשלבים מתקדמים יותר בתיק, אם הוא קיבל התראה מטעם לשכת ההוצאה לפועל, כי הוטלה עליו הגבלה כלשהי, כגון: הגבלה על דרכון, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד ועוד, וברצונו לשכנע את הרשם כי הוא אינו חייב המשתמט מחובותיו. במקרה זה החייב נדרש להתייצב לחקירת יכולת בלשכה שבה מתנהל התיק, או בלשכה שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
חייב במזונות שמעוניין לשלם את החוב ולפרוס אותו לתשלומים, רשאי לפנות לכל לשכה שנוחה לו ולא בהכרח ללשכה שבה מתנהל התיק ולהגיש בקשה לפריסת החוב, בתוך 21 ימים מהמועד שבו הומצאה לו האזהרה. כדי לבחון את מצבו של החייב, יערוך הרשם חקירת יכולת. אם יחליט על סמך ממצאיה כי יש מקום לפרוס את התשלומים, הוא רשאי להורות על פריסת החוב.
הרשם רשאי לערוך חקירת יכולת בפומבי או בדלתיים סגורות בהתאם לשיקול דעתו, וכן ניתן לזמן לחקירה את החייב וגם עדים, ולחייב אותם להתייצב למתן עדות ולהגיש מסמכים התומכים בבקשה, כמו מכתב פיטורין, תלושי משכורת וכדומה. החקירה יכולה להיערך גם ללא הזמנת הזוכה, אולם אם היא התקיימה ללא הזמנתו, רשאי הזוכה לבקש לקיים חקירה נוספת בנוכחותו.
במסגרת חקירת היכולת, רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על המבקש כחייב מוגבל באמצעים, המוגדר כמי שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו, בתקופה הקבועה בחוק, גם אם יעשה מאמץ גדול. על חייב שהוכרז כמוגבל באמצעים ניתן להטיל הגבלות שונות.
אם הרשם דחה את הבקשה להפעלת סמכותו לפריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה בפני בית משפט לענייני משפחה. אם בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי.