החלטה בנוגע לצו כינוס נכסים לאיש עסקים ישראלי
| דרגו את המאמר |
|
| התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |

תנאים למתן צו כינוס לחייב
להלן דיון בבקשתה של חברה אנגלית למתן צו כינוס כנגד איש עסקים ישראלי, אשר לדבריה התחייב לרכוש ממניותיה, ולא ביצע זאת. בנוסף לטענות בגין חובות החייב, הבקשה התבססה על טענות למעשי פשיטת רגל בדמות הברחת נכסים והעדפת נושים. לטענתה, הברחות אלה באו לידי ביטוי בשעבודן של מניות החייב בחברה אותה הקים, המהוות את עיקר נכסיו, לגורמים בשוק האפור.
הדין והפסיקה קובעים כי כאשר קיימת מחלוקת בין הצדדים, והתנגדות מצד החייב לצו הכינוס, על הנושה לעמוד בשני מבחני הוכחה מצטברים: עליו להוכיח כי קיים לטובתו חוב שלא נפרע, אשר אין מחלוקת בין הצדדים על קיומו, ובנוסף עליו להוכיח כי החייב ביצע "מעשה פשיטת רגל", מתוך המעשים המוכרים ככאלו בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל. בענייננו, כנגד החייב עלו טענות הן לביצוע הברחות נכסים והעדפות נושים. כמו כן, נטען כי החייב הודה שהוא למעשה חדל פירעון.
האם המבקשת הוכיחה חוב?
הסוגיה הראשונה הינה האם עלה בידי המבקשת להוכיח כי החייב חב לה כספים באופן שאינו שנוי במחלוקת. ברירת המחדל היא כי במקום בו החייב חולק על חוב שטרם גובה בפסק-דין כספי, הרי שהתוצאה תהיה דחיית הבקשה, והפניית הנושה לערכאה האזרחית המתאימה, שם יוכל להגיש ולהוכיח את תביעתו.
כדי שהחייב יוכל ליהנות מכלל זה עליו להציג גרסה המבססת לכאורה את כפירתו בחוב. אם יעלה בידו לעשות כן, הרי שהלכה פסוקה היא כי בית המשפט של פשיטת רגל לא יבצע בירור עובדתי בין הגרסאות, וידחה את הבקשה. אולם, אם כפירתו של החייב בחוב הינה לקונית וסתמית, או גיבוב של טענות הנראה מופרך על-פניו, לא תדחה הבקשה לפתיחת תהליך חדלות פירעון, בשל חשש לחוסר תום לב מצד החייב.
תנאי ראשון: קיומו של חוב שאיננו שנוי במחלוקת
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי החוזה ביניהם אפשר לחברה להודיע על מימוש האופציה ובכך להטיל על החייב חיוב כספי משמעותי. עלה כי החברה מימשה את זכותה, אך לא קיבלה תשלום. החייב האשים את החברה ברמייה, בשכתוב של ההסכם ביניהם, ובכך כי במועד בו ביקשה לממשו, כבר פקעה למעשה האופציה, ואי לכך אין היא זכאית להשית עליו חיוב כלשהו.
לכאורה, דין הבקשה להידחות, שכן אין להיכנס לבירורים עובדתיים של המחלוקת, אלא שבית המשפט קבע כי נראה שטענות החייב לא עלו בקנה אחד עם התכתובת שהחליף עם החברה בעבר, טרם הוגשה בקשת הכינוס, ועם הודאתו בעבר כי אכן הפר את ההסכם. בפסק הדין צוין כי עיקרו של הסכם האופציה הינו תיחומה, ופרק הזמן בו ניתן לממשה; ובית המשפט אינו יכול לקבל את הטענה, לפיה איש עסקים מנוסה כחייב "לא שם לב" כי סעיף זה שונה במרמה. על כן בית המשפט קבע כי החוב אינו שנוי במחלוקת כנה.
תנאי שני: קיומם של מעשי פשיטת רגל
כדי לעמוד ברף של סעיף 5(5) לפקודה, נדרשת הודעה בה החייב מבהיר באורח מפורש, כי הוא מסרב, או כי איננו יכול לעמוד בתשלום חוב שהגיע מועד פירעונו. במקרה דנן, החייב הצהיר שוב ושוב, כי כרגע אין הוא יכול לשלם את חובו, והוא יעשה כן "בהקדם". עם זאת, החייב לא עמד בהבטחתו. החייב הבטיח הבטחות חדשות, ואף בהן לא עמד. לאחר מכן, שינה החייב את נוסח הדברים לאיומים ממש, כאשר הודיע למבקשת כי אין טעם לתבוע אותו, שכן נכסיו אינם רשומים פורמאלית על שמו. האמירות מצטרפות זו לזו ויוצרות מכלול, אשר מלמד על העדר כוונה, או העדר יכולת לשלם את החוב.
המסכת העובדתית, המגבה את שתי בקשות הכינוס שהוגשו כנגד החייב, מלמדת על שורה ארוכה של רישומי שעבודים על מניות החייב לטובת נושים שונים, מהם מלווים בשוק האפור. זאת בעיצומה של התקופה, בה ניהל החייב תכתובת עם המבקשים, והתחייב חדשות לבקרים כי יחזיר את חובו בקרוב. ניכר, כי החייב עצמו הודה בדברים באורח מפורש, ואף איים על נושיו, כי אין טעם בהגשת תביעה משפטית כנגדו, באשר עלה בידו להסתיר את נכסיו מבעוד מועד ולדאוג שלא יהיו רשומים על שמו. הבקשה התקבלה, ניתן צו לכינוס נכסי החייב.
