פקודת מאסר בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 1.5 מתוך 5

חובות המגיעים להוצאה לפועל עלולים לגרור בעקבותיהם סנקציות קשות כנגד החייב. במסגרת "ארסנל" הכלים העומד לרשות הלשכה להוצאה לפועל, ניתן למנות עיקולים, צווי עיכוב יציאה מהארץ, הטלת הגבלות על חשבונות הבנק ועוד. בין השאר, ובמקרים חריגים וחמורים במיוחד, הזוכה רשאי לבקש את מאסרו של החייב. חשוב להדגיש כי בניגוד לפגיעה בזכויות קנייניות או בחופש התנועה, הגבלת חירותו של אדם איננה מאושרת בנקל. עם זאת, חוק ההוצאה לפועל מאפשר זאת ולא בכדי. ישנם מצבים בהם לא יהיה מנוס מהרתעת החייב במסגרת מאסר מאחורי סורג ובריח.

במידה ועומד כנגד אדם חוב אשר הוא חייב לשלמו, מומלץ כי האחרון יעשה זאת בהקדם. מדובר בהנחה מובנית מאליה אשר נחשבת ממש לנורמה חברתית. עם זאת, חשוב להדגיש כי יכולת פירעון חוב יכולה להיות מושפעת גם ממצבו הכלכלי של החייב. דהיינו, אין דין חייב אשר איננו מסוגל לשלם את החוב מבחינה כלכלית, כדין חייב היכול לשאת בתשלום אך מתחמק מלעשות כן.

במידה והחייב איננו מסוגל לשלם את החוב המדובר, הוא יכול להצהיר על העדר יכולת כלכלית בפני ראש ההוצאה לפועל. חשוב להדגיש כי הצהרה כאמור, מן הסתם, איננה פוטרת את החייב מחובו. במקרים כגון דא, ראש ההוצאה לפועל ידון במצבו של החייב ויבחן האם הוא באמת איננו יכול לשלם את החוב המדובר. במקרים בהם ראש ההוצאה לפועל יקבע כי החייב לא הציג בפניו טיעונים משכנעים דיו, ייתכן והאחרון יוכר כמי שאיננו פורע את החוב וזאת מתוך חוסר תום לב וניסיונות התחמקות והשתמטות.

כפי שצוין לעיל, מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הינו סנקציה קשה ביותר כנגד החייב, אשר פוגעת בזכותו הבסיסית של האחרון לחירות (שהינה אולי הזכות החשובה ביותר במשפט הדמוקרטי). אי לכך, לא כל חייב מתמודד עם צו מאסר מיד עם אי תשלום החוב. סדר הדברים הינו כדלקמן. ראשית, הזוכה פונה ללשכת ההוצאה לפועל ומציג את פסק הדין או השטר אשר לפיהם החייב צריך לפרוע חובו כלפיו.

לאחר מכן, ראש ההוצאה לפועל ממציא לחייב אזהרה ובה צו תשלומים. החייב צריך להגיש את תגובתו בתוך 20 ימים (או 30 ימים באם עסקינן בתובענה). במהלך התקופה הזו, החייב יכול לבקש לעמוד בפני חקירת יכולת. מדובר אפוא בחקירה שמטרתה לעמוד על מצבו הכלכלי של האחרון. במקרים בהם החייב איננו מבקש חקירת יכולת, או שהוא איננו מגיש בקשה מתאימה בנוגע לחוב (לרבות אי תשלום החוב), ראש ההוצאה לפועל רשאי להוציא כנגדו צו הבאה. צו זה יחייב את החייב להגיע לפני ראש ההוצאה לפועל והוא מבוצע באמצעות משטרת ישראל.

כאשר החייב עומד בפני רשם ההוצאה לפועל, במסגרת צו הבאה, הוא יכול להציג אפשרויות מבחינתו לפירעון החוב נשוא התיק (נשוא הצו). רשם ההוצאה לפועל בוחן את טיעוני החייב ובאפשרותו לקבוע אחת מן הבאות:

1. לחייב את החייב לפרוע את החוב במסגרת שינוי תנאי התשלום.
2. להכריז על החייב כ"חייב מוגבל באמצעים" וזאת על פי חוק ההוצאה לפועל.
3. לדרוש מהחייב לחתום על כתב ויתור סודיות ולהתחקות אחר נכסיו.
4. לדרוש מהחייב לעמוד בפני חקירת יכולת.

חייבים אשר יסרבו גם בשלב זה לשתף פעולה עם הגורמים המשפטיים, עלולים למצוא עצמם מרצים מאסר בפועל. רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מאסרו של חייב באופן מיידי במהלך דיון שמתקיים על בסיס צו הבאה.

מאסר בגין ביזוי הליכי הוצאה לפועל

חייבים אשר נפסק כי עליהם לבצע פעולות שונות במסגרת הליכי הוצאה לפועל, והם אינם פועלים כפי שציווה אותה הרשם, מסתכנים אף הם במאסר. זוכה רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כפלוני כמי שנקט בביזיון ההוצאה לפועל. ביזיון זה יכול להביא להוצאת צו מאסר כנגד החייב למשך שבעה ימים. יודגש כי רשם ההוצאה לפועל לא ייתן צו מאסר כנגד חייב אשר לא עמד מול רשם ההוצאה לפועל בעבר. כמו כן, צו המאסר הנ"ל איננו מיידי והוא נכנס לתוקפו בתוך 14 ימים מהמועד בו הוא הומצא לחייב. דהיינו, החייב יכול לנקוט לביטולו במשך שבועיים אלה. כמו כן, חוק ההוצאה לפועל קובע כי יש להביא את החייב עד 48 שעות לפני המאסר בפני רשם ההוצאה לפועל.

כללים בנוגע למאסר בהוצאה לפועל

ישנם מספר כללים הנוגעים למאסר במסגרת הליכי הוצאה לפעול. כללים אלה מתייחסים למהותו המיוחדת של מאסר זה, אשר איננו נובע מהליכים פליליים כי אם מחובות כספיים.

1. כל חייב אשר ישלם את חובו יוכל להשתחרר לאלתר ממאסרו.
2. חייבים יכולים להעמיד התחייבות ו/או ערבות כנגד מאסרם, ובכך למנוע את המהלך (במידה והערבות /ההתחייבות משביעות את רצונו של ראש ההוצאה לפועל).
3. מאסר בהוצאה לפועל לא יהיה ארוך מ-30 ימים רצופים, וזאת גם במקרים בהם עומדים כנגד החייב מספר צווי מאסר שונים.
4. אין לאסור חייב פעמיים בגין אותו החוב.
5. החייב יקבל, לאחר שחרורו מהמאסר, מסמך ובו פרטי המאסר.
6. ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על מאסר חייב מזונות לתקופה של שלושה שבועות, גם ללא תצהיר או חקירת יכולת.