חובות של בן זוג בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

הליכי הוצאה לפועל מאפשרים לנושים של החייב לפעול באופן חוקי לשם גביית החוב, בכפוף לאישורו של ראש הוצאה לפועל, לרבות עיקולים או צווי מאסר. באמצעי גבייה המשמשים את גורמי הוצאה לפועל, הנושים פועלים לשם מימוש נכסיו של החייב, לצורך פירעון חובותיו כלפיהם.

ברוב המקרים מוטלת אחריות משותפת של שני בני הזוג לחובות שנוצרו על ידי אחד מהם. בין אם מדובר בחוב אישי או בחוב עסקי, זאת בתנאי שהחוב נוצר במהלך החיים המשותפים, אך כאשר מדובר בחובות אישיים מובהקים, בדרך כלל לא תקום אחריות לבן הזוג השני.

חזקת השיתוף לפני 1974

השאלה האם הנכסים שייכים לחייב בלבד או לתא המשפחתי, מושפעת מהמועד שבו נישאו בני הזוג. על פי החוק, המועד הקובע הוא שנת 1974. לפיכך רכוש של בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, כפוף לעקרון הלכת השיתוף, ואילו רכושם של בני זוג שנישאו לאחר מכן, כפוף לעקרונות חוק יחסי ממון ואיזון משאבים. משמעות הדבר היא שכל הנכסים הנצברים במהלך הנישואין מהווים נכסים משותפים של בני הזוג, אלא אם יטען אחד מבני הזוג כי יש להוציא נכסים מסוימים מהשיתוף.

כדי לבחון האם לבן זוג החייב ניתנת עדיפות על פני זוכים האחרים, יש לבדוק את מערכת היחסים שבין החייב לבן זוגו ולהכריע האם מדובר בנכסים משותפים. אם פסק בית המשפט כי התשובה על כך חיובית, על בן זוגו של החייב נדרש להשתתף בחובותיו.

קיומו של הסכם ממון 

כאשר קיים הסכם ממון נבחנת השאלה האם במסגרת ההסכם, הוחרגו באופן מפורש חובות כלשהם מהרכוש המשותף לפני שנצברו חובות. במקרה שהסכם הממון נחתם בין בני זוג רק לאחר שכבר נוצרו חובות, ואין בו הוראה מפורשת המוציאה חובות עבר מן הרכוש המשותף, ברוב המקרים שאלת חבות בן הזוג לא תהיה רלוונטית, ובית המשפט לרוב ייחס לבן הזוג חובות של הצד החייב.

בחינת מהות מערכת היחסים

בית המשפט בוחן האם מערכת היחסים היתה מבוססת במהלך שנים על שותפות המעידה על קיומה של חזקת שיתוף ומשק כלכלי משותף. אם אחד מבני הזוג לא היה מעורה בכל פרט ופרט בעסקו של השני, אין הדבר פוגע בהלכת השיתוף וחובתו לשאת בחובות העסק של בן זוגו.

בנוסף בוחן בית המשפט האם תהליך הפרידה או הגירושין החל או הסתיים לפני שהחלו החובות לרבוץ על בן הזוג, אם יגיע למסקנה כי החובות הצטברו לפני הפרידה, לרוב ייחס את החובות לבן הזוג השני, גם אם לא צבר את החובות בפועל.

מהו מקור היווצרות החובות?

בית המשפט בוחן את מקור היווצרות החובות. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי בכל מקום שבו אחד מבני הזוג נהנה מעסקיו של בן זוגו, הוא לא יהיה שותף לרווחים בלבד, אלא גם יישא בהפסדים ובהוצאות. עם זאת בית המשפט החריג חובות שהם בעלי אופי אישי מובהק, או הוצאות שנגרמו תוך כדי הפרת נאמנות בין הצדדים.

כך למשל, ככל שמקור החובות הוא בהלוואות שניתנו לבן זוג לטובת פעילות של עסק, יטה בית המשפט לייחס לצד השני אחריות הדדית לזכויות ולחובות כאחד בגין ההלוואות, אולם אם מקור החובות הוא אישי ועצמאי, כמו במקרה של הימורים, בית המשפט יראה בהם כמוחרגים מהלכת השיתוף.