זכותו של כונס נכסים לעשות שימוש בזכותו של החייב להקטנת חבויות המס

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

זכותו של כונס נכסים להשתמש בזכות החייב להקטנת חבויות מס

כונס נכסים הוא אדם אשר מתמנה על ידי רשות מעין שיפוטית (כמו למשל ההוצאה לפועל). מטרת מינויו של כונס הנכסים היא תפיסת נכסים שהם קניינו של אדם כלשהו (תפיסת המכונה גם "שימת יד"). תפיסת הנכס מתרחשת אך ורק במצוות רשות ממשלתית וחלה כאשר מדובר באדם אשר חייב כספים לגורם שלישי ויש חשש שאם לא ישתלטו על נכסים מסוימים שלו (או כלל נכסיו), הוא לא יוכל להחזיר חובות לנושיו שכן הוא עלול למכור את הנכסים או להיפטר מהם בדרכים אחרות.

על מנת למנוע את יציאת הנכסים מידיו של החייב - כלומר מצב שבו לא ניתן יהיה להיפרע מהם כיוון שלא יהיו יותר קניינו של החייב - הרשות ממנה לו כונס נכסים. כונס הנכסים למעשה נכנס בנעליו של החייב ומקבל את כל הזכויות והחובות בנכסים הרלבנטיים. עליו למלא את החובות הנובעות מההחזקה בנכס והוא זוכה ליהנות מהזכויות המגיעות עם הנכס.

כל זאת - רק למשך תקופת החזקתו את הנכס. חשוב לציין, כי כונס נכסים אינו פועל בואקום מרגע קבלת הנכס, עליו למסור דוחות מפורטים לראש ההוצאה לפועל, ולדווח על כל פעולה אותה הוא מבצע בנכסים ועל כל רווח המתקבל מהם.

פעמים רבות עולות שאלות משפטיות לגבי גבולות הזכויות המוענקות לכונס הנכסים ביחס לנכסים שמגיעים לידיו. כך למשל, במקרה שלפנינו, עלתה השאלה האם כונס נכסים רשאי להשתמש בזכות החייב להקטין חבויות מס שהוטלו עליו בשל עסקת מכר זכויות בנכס מקרקעין.

כונסת נכסים מונתה בעקבות תיק הוצאה לפועל בעניין משכנתא

בני זוג, שעבדו לטובת הבנק באמצעות שטר משכנתא את זכויותיהם בנכס מקרקעין, להבטחת פירעון האשראי שהעניק להם הבנק בסך כולל של כ-650,000 דולרים. הבנק פתח תיק בהוצאה לפועל לצורך מימוש המשכנתא, ולכן מונתה כונסת נכסים על זכויות החייבים בנכס לצורך מכירתו ופירעון החוב לטובת הבנק.

בינתיים בן הזוג נפטר ובנם של החייבים יופה על ידם ביפויי כוח לטיפול בענייניהם ובמסגרת הליכי הכינוס רכש את זכויותיהם של החייבים בנכס (זכויות המסתכמות ביותר מ-4 מיליון שקלים) - עסקה אשר דווחה למשרדי מיסוי המקרקעין. כונסת הנכסים טענה, כי לאחר מכירת הנכס ולפני תשלום מס השבח, לחייבים נותרה יתרת חוב לבנק בגובה של כ-2 מיליון ₪ והבנק הגיש נגדם תביעה לפירעונו.

המבקשת טענה כי יש להוסיף לחוב את גובה המס ואת חובות הארנונה והמים כך שלמעשה יתרת החוב לבנק עמדה על כ-3 מיליון ₪. החייבים מצידם הכחישו את יתרת החוב לה טענה הכונסת. הכונסת טענה, כי החייבים לא פנו לשלטונות בכדי להסדיר את זכויותיהם ולכן זכאית לממש את הזכות במקומם.

לאור זאת, ביקשה מבית המשפט לתת צו הצהרתי המאפשר לה להשתמש בזכות זו, כולל הזכות לקבל מידע רלבנטי משלטונות המס לצורך מימוש הזכות. עוד טענה, כי אין הצדקה להתנגדות החייבים וכי הם מתנגדים בחוסר תום לב רק במטרה לגרום לבנק לוותר להם על חלק מהחוב שלהם אליו.

החייבים טענו כי הם שילמו את כל החובות ואם נשארו הוצאות שמותר לנכות מחובם, עדיין יש להם זכות לממשה. בית המשפט הציג את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפיה יש לדחות תביעות של כונס נכסים לממש במקום החייב זכות לקבלת פטור מתשלום מס שבח עקב מכירת זכויות החייב בנכס מקרקעין. עם זאת, בית המשפט אבחן את המקרה דנן ממקרים אחרים שכן כאן דובר במימוש זכות הכונסת לניכוי הוצאות בנכס עסקי ולא בדירת מגורים פרטית.

עוד נקבע כי הזכויות במקרה דנן היו קשורות לנכס עצמו ולא לבעליו - כלומר אין מדובר בזכות אישית אלא בזכות עסקית ובמיוחד, כשהחייב לא הצביע על נזקים שעלולים להיגרם לו. בית המשפט עמד על כך שמימוש זכות של החייב צריך להיעשות בתום לב וכך גם הכונס, אשר חייב להפיק את המירב ממכירת הנכס. לכן, לא הייתה רלבנטיות לשאלה האם לחייבים נותר חוב כלפי הבנק או לא.

הכונסת חייבת להפיק את מלוא הרווח ממכירת הנכס והכרה בהוצאות שהוציאה, תקטין את גובה המס ותגדיל את התמורה. לאור האמור לעיל קבע בית המשפט, כי החייבים והרשויות נדרשו להמציא לכונסת את כל הניירת הרלבנטית לנכס (בעיקר דיווחי מס), הכונסת תערוך בדיקה האם יכולה לדרוש ניכויי מס בקשר לנכס ותדווח לראש ההוצאה לפועל על מסקנותיה. בית המשפט העניק לכונסת צו הצהרתי לפיו רשאית להשתמש בזכות המשיבים. לסיכום, כונס נכסים אינו כל יכול אך כאשר מדובר בביצוע פעולות מסוימות שלא יגרמו נזקים, בית המשפט ייטה להעניק לכונס את האפשרות לבצען.