חבותו של כונס הנכסים לחובות הארנונה בקשר לנכס עליו שימש ככונס

דרגו את המאמר

כונס נכסים וחובות ארנונה

כונס נכסים הוא גורם (חברה או אדם) אשר רשות שיפוטית כלשהי ממנה (למשל ההוצאה לפועל) לצורך השתלטות על נכסים השייכים לאדם אחר. ההשתלטות מתבצעת כאשר האדם האחר חייב כספים לגורם שלישי ורוצים למנוע ממנו להבריח את נכסיו שכן, אם יעשה זאת, לא יוכל להחזיר את חובותיו.

למעשה, כונס הנכסים נכנס בנעליו של החייב והופך לבעל הזכויות והחובות בנכס מסוים או בצובר של נכסים השייכים לחייב. כונס הנכסים נדרש למסור דין וחשבון לראש ההוצאה לפועל ביחס לפעולותיו בנכסי החייב וכן למסור את ההכנסות שישיג משימוש כלשהו בנכס. עירייה במרכז הארץ הגישה תביעה כנגד עורך דין. השאלה המשפטית שהתעוררה בתביעה זו הייתה האם כונס נכסים שמינה ראש ההוצאה לפועל חייב בתשלום חובות ארנונה המצטברים בנכס שהגיע לידיו מכוח היותו כונס?

במקרה דנן, דובר בעורך דין אשר שימש ככונס על נכס מקרקעין שהיה בשטחה המוניציפאלי של העירייה והיה שייך לעיזבונו של אדם. הנכס הוגדר כמגרש כשלמעשה במהלך השנים המנוח בנה עליו מבנים ללא היתרים, כלומר בניגוד לחוק. עם זאת, הנכס נמכר על ידי כונס הנכסים במצוות ראש ההוצאה לפועל.

יצוין כי למרות שמדובר בנכס שנבנה בניגוד לחוק (ללא ההיתרים הנדרשים), בעל הנכס חויב תשלום מיסים והיטלים. לנתבע נודע, כי קיים חוב גבוה מאוד על הנכס (בסכום של כ-40,000 ₪) הכולל מיסי ביוב, צנרת, כביש פיתוח ותיעול. העירייה טענה, כי הנתבע (כונס הנכסים) עומד בנעליו של החייב ומשכך עליו מוטלת החובה לשאת בכל חובותיו. הנתבע טען כי הנכס נמכר על ידי ההוצאה לפועל כשהוא נקי מכל חוב או שעבוד, וכי הוא שילם לעירייה מיסים על הנכס בעת היותו כונס הנכס.

כונס הנכסים ביקש מהעירייה לקבל אישור להעברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין וזו סירבה בשל החוב הנטען. הכונס הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל שמטרתה להורות לעירייה להעניק את האישור להעברת הזכויות בנכס. ראש ההוצאה לפועל אכן הורה לעשות כן. העירייה הגישה בקשה לביטול החלטה זו ובקשה זו נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל. לכן, נאלצה העירייה להעניק את האישור והסתייגה בטענה שהענקתו אינה מהווה ויתור על זכויותיה. כונס הנכסים טען, כי בכל פעולותיו נהג כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל ולכן אין יריבות בין הצדדים.

כונס נכסים חייב לשלם מיסים והיטלים אשר הוטלו על הנכס בעת שהיה כונס נכסים

בית המשפט קבע, כי יש לסלק את התביעה על הסף ולקבל את עמדתו של הנתבע, כונס הנכסים. לפי סעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, כונס הנכסים רשאי לנהל, למכור, לממש או לעשות כל מה שראש ההוצאה לפועל יורה לו בנכס, והוא למעשה כמו החייב עצמו.

העירייה טענה, כי סעיף זה משמעו שהכונס חייב בכל חובותיו של בעל הנכס (היינו החייב). בית המשפט לא הסכים עם פרשנות זו וראה בכונס כתפקידן אשר מטרתו לסייע לראש ההוצאה לפועל למלא תפקיד מעין שיפוטי. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן חייב לשלם את המיסים וההיטלים המוטלים על הנכס בעת שהיה כונס נכסים ולא מעבר - כלומר לא חובות עבר ולא חובות שהצטברו לאחר שהפסיק לשמש בתור כונס הנכסים. כמו כן, העירייה לא ערערה על החלטות ראש ההוצאה לפועל, ולכן אלו הפכו לחלוטות.

לסיכום, כונס נכסים הוא דמות אשר מתמנה על ידי גורם בעל מעמד מעין שיפוטי והוא למעשה נכנס בנעליו של החייב. לפי חוק ההוצאה לפועל, הכונס חייב את חובותיו של בעל הנכס רק בעת תקופת החזקתו את הנכס ולא מעבר.