נקיטת הליכים טרם האזהרה

דרגו את המאמר

חייב אשר נפתח כנגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל מקבל אזהרה אודות פתיחת ההליכים. אזהרה זו קוראת לחייב להסדיר את חובו ומפורטים בה פרטים שונים כגון גובה החוב, זהות הזוכה וכדומה. החייב יכול כעת להגיב להליכים וזאת במסגרת פרק הזמן הקצוב לשם כך. למעשה, במהלך התקופה הנ"ל, הזוכה איננו רשאי לנקוט בהליכים שונים כנגד החייב והאחרון מקבל הזדמנות להתמודד עם הטענות המועלות באזהרה.

למשל, החייב יכול להציג טענת פרעתי או להגיש בקשת התנגדות להליכים. עם זאת, ומטבע הדברים, ישנם מקרים בהם הזוכה יבקש לנקוט בהליכים מקדימים כנגד החייב. על פי רוב, מדובר בחשש של הזוכה לכך שהחייב יבצע פעולות שונות שיהיה בהן כדי לסכל את גביית החוב. למשל - הברחת נכסים.

חוק ההוצאה לפועל מעניק לזוכה את האפשרות לנקוט כנגד החייב בהליכים גם טרם שליחת האזהרה לאחרון, וזאת כמעין פעולת מנע. בקשה כאמור יכולה להיות מוגשת לראש ההוצאה לפועל מכוח סעיף 7(ה) לחוק ההוצל"פ. במידה וראש ההוצאה לפועל סבור כי יש ממש בבקשת הזוכה, הוא רשאי להיענות לבקשה ולנקוט בהליכים שונים כנגד החייב גם טרם שליחת האזהרה. בקשה כאמור מוגשת בהתאם לתקנה 14 לתקנות ההוצאה לפועל. המבקש צריך להגיש את הבקשה תוך כדי נימוק ותמיכה בתצהיר מטעמו.

היות והליכים כנגד חייב בטרם האחרון יודע על פתיחת התיק כנגדו הינם הליכים אשר עלולים לפגוע בזכויותיו של חייב תם לב, הרי שבתי המשפט נוקטים במשורה בבואם להידרש לבקשה כאמור. דהיינו, הגישה בבתי המשפט בעניין זה הינה שמרנית וזהירה. עם זאת, עורכי דין העוסקים בתחום מעידים לא אחת כי ניתן לראות מגמה של גמישות מסוימת בשנים האחרונות מבחינת קבלת בקשות כגון דא.

מה אפשר לבקש לפני מסירת אזהרה?

כפי שצוין לעיל, נקיטה בהליכים כנגד חייב בטרם משלוח אזהרה לאחרון מהווים את החריג לכלל. אי לכך, מדובר בהליכים אשר ניתן לנקוט בהם רק בכפוף להגשת בקשה מיוחדת מטעם הזוכה. על פי רוב, הזוכה מבקש את ההליכים הנ"ל בעקבות סיבות כגון היכרות קודמת עם החייב וחשש ממשי לכך שהאחרון יפעל לשם הברחת נכסים וסיכול פירעון החוב. כמו כן, "היסטוריה" מבחינת חייב אשר ידוע כאדם שאיננו נוטה לפרוע חובותיו (בלשון המעטה) יכולה אף היא לשמש כטיעון בעניין זה.

חשוב לזכור כי בקשה כגון דא הינה למעשה בקשת סעד משפטי במעמד צד אחד. דהיינו, היא מבצעת למעשה מעקף של התנאי המקדמי הדורש את תגובתו של החייב בטרם נקיטת הליכים כנגדו. הבקשה צריכה להיות מוגשת בצירוף תצהיר מטעם הזוכה המאומת על ידי עורך דין, שופט, גורם בהוצאה לפועל או רשם בית המשפט. הבקשה מועברת על ידי הזוכה לפקידים בלשכת ההוצאה לפועל ואלה מעבירים אותה לטיפולו של ראש לשכת ההוצל"פ. ראש ההוצאה לפועל הינו בעל הסמכות הבלעדית להיעתר לבקשות מסוג זה. כמו כן, בסמכותו להיעתר לבקשה באופן חלקי בלבד (וכן לדחות אותה לגמרי).

במרבית המקרים מדובר בבקשה ובמסגרתה הזוכה עותר לעיקול נכסי החייב (עיקול מקרקעין, עיקול מיטלטלין או עיקול צד ג'). ככל שהדבר ניתן, עיקולים בטרם מתן אזהרה נעשים בדרך של רישום בלבד. למשל, שינוי רישום בנוגע לרכב של החייב במחשבי משרד הרישוי. רק במקרים חריגים ראש ההוצאה לפועל ייעתר לעיקול פיסי של נכסים של החייב בטרם האחרון נתן תגובה לאזהרה שנשלחה לו אודות התיק.

שיקולים

כפי שצוין לעיל, ישנן מספר סיבות נפוצות אשר בגינן מתבקשת בקשה לנקיטת הליכים בטרם מסירת אזהרה. מבחינת ההלכה הפסוקה, ניתן למצוא סיבות כגון:

1. מדובר בחייב אשר מתנהלים כנגד מספר תיקים נוספים בלשכת ההוצאה לפועל. משמע, קיים חשש שהוא יתדרדר בחובותיו וקיים הוכחה מסוימת לכך שעסקינן ב"חייב סדרתי".
2. היכרות קודמת של הזוכה עם החייב מעלה חשד כי האחרון יבקש להבריח נכסים עם קבלת האזהרה.
3. מאזן הנוחות - הנזק אשר ייגרם לחייב כתוצאה מהטלת עיקול בשלב מקדמי זה נמוך מהנזק אשר עלול להיגרם לזוכה בגין אי הטלת העיקול (במקרה של פעולות בלתי כשרות של החייב).
4. החייב נמצא בקשיים כלכליים וקיים חשש שהוא לא יהיה מסוגל לפרוע את החוב.

חשוב להדגיש כי לא מדובר ברשימה סגורה. אי לכך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בטרם הגשת בקשה כאמור. כמו כן, במידה והינכם חייבים שהוטל עליהם עיקול בטרם שליחת אזהרה, תוכלו להתנגד לעיקול הנ"ל בהליכים משפטיים.