מה עושים כאשר שיקים שניתנו בתמורה להלוואה חוללו?

דרגו את המאמר

אדם שנכנס כשותף לעסק לגידול ושיווק תותים, מסר כספים לבעל העסק שניתנו לו כהלוואה בתמורה לריביות. אולם לאחר שמספר שיקים חוללו, הוא פתח תיק בהוצאה לפועל נגד החברה וביקש לפרוע את מלוא החוב.

הזוכה אחז בארבעה שיקים משוכים על ידי חברה לגידול ושיווק תותים, אשר ניתנו למועדי פירעון שונים בין השנים 2008 עד 2010 ורובם חוללו מחמת הוראת ביטול. לאחר שהחייבת הגישה את התנגדותה לביצוע השיקים, ניתנה לה הרשות להתגונן בטענת פרעתי וטענות של היעדר אחיזה כשורה והיעדר תמורה.

על פי עובדות כתב התביעה, במהלך שנת 2005, התובע הכיר את נציג החברה, ועם השנים הפכה היכרותם לחברות קרובה. בהמשך נרקמה בין הצדדים התקשרות בעל פה למתן הלוואה, ובמסגרת ההתקשרות התובע מסר לידי החברה כספים שחלקם ניתנו לו נגד עמלות וריביות. עקב כך החברה העבירה לתובע סכומי כסף במועדים שונים וגם נתנה לו שיקים נגדיים.

החברה טענה כי חלק מהשיקים נפרעו בשיקים אחרים

לאחר שחוללו ארבעת השיקים האחרונים, התובע פתח תיק בהוצאה לפועל והגיש בקשה לביצועם. מנגד טענה הנתבעת כי חלק מהשיקים נפרעו בשיקים אחרים, או בקיזוז שיקים נגדיים. בית משפט השלום בכפר סבא נדרש להכריע בעניין זה.

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות, והסבירה כי שיק אחד על סך 62,000 שקלים, לא נמשך לפירעון והתובע אינו אוחז כשורה בו. שיק שני על סך 50,000 שקלים נמשך כשיק טובה ובוטל בהסכמה הדדית. לגבי יתרת השיקים טענה כי הוכח פירעון.

התובע טען כי נציג החברה ושותפו לחצו עליו להשקיע בעסק שהקימו, והפעילו לחץ למסירת כספים לידיהם, ובסופו של דבר לא פרעו את מלוא החוב כלפיו בסך של 250,000 שקלים. עוד ציין כי כדי לסלק את החובות שיצר במסגרת השקעותיו, הוא נאלץ לקחת הלוואות מגורמים שונים.

התובע לא פירט את סכום החוב ביסודו של כל שיק

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי התובע לא פירט את החוב ביסוד כל שיק, בניגוד לטענות הנתבעת, אלא טען כי לא הצליח לאחזר את מלוא פירעון חוב עבר כללי. במהלך הדיון התובע הודה בחצי פה בפירעונם של שני השיקים ואף לא העמיד גרסה נגדית או גרסה מפריכה. לגבי השיק הראשון על סך 50,000 שקלים, הודתה הנתבעת כי חולל לנוכח הגבלת חשבונה באותה עת. ובנוגע לשיק השני על סך 62,000 שקלים, טענה כי בוטל בהיעדר חוב כלפי התובע.

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה וחייב את הנתבעת לשלם לתובע בגין שני שיקים בלבד מתוך הארבעה. האחד על סך 50,000 שקלים, והשני על סך 62,000 שקלים. זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד משיכתם ועד לתשלום בפועל. לסכומים אלו צורפו הוצאות בגין אגרה ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 שקלים.

ת"א 35720-03-11