הפסקת הליכים לפי בקשת זוכה בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 8 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי אם הזוכה ביקש לנקוט בשני הליכי הוצאה לפועל או יותר, לצורך זירוז החייב להסדרת החובות, כגון: צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול רכוש ומקרקעין, צו הבאה, צו מאסר, עיקול ותפיסת רכב וכדומה, הרשם יקבע את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

הרשם רשאי להורות שהליך גבייה מסוים לא יינקט כלפי החייב אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור. סעיף 8(ג) קובע כי הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

שליחת אזהרה טרם נקיטת הליכים

הליכי הוצאה לפועל נועדו לאפשר לזוכה להביא לפירעון חובות מחייב שאינו מסדיר את החוב שבגינו נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ולא עומד בצו התשלומים שנקבע לו. לאחר פתיחת התיק נשלחת לחייב אזהרה שבה מצוין כי אם לא יסדיר את חובותיו בפרק זמן נקוב, הזוכה רשאי לנקוט בהליכים נגדו.

ההליכים האפשריים שניתן לנקוט נגד חייב על פי חוק ההוצאה לפועל הם: צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול ומכירת מיטלטלין, עיקול צד ג' ומימוש כספים, עיקול ותפיסת רכב, צו הבאה, צו מאסר, עיקול ומכירת מיטלטלין, עיקול מקרקעין וחקירת יכולת. מסירת אזהרה לידי החייב נקראת המצאה וניתן להמציא את האזהרה גם לבני משפחה שגרים עם החייב או להדביק את האזהרה על דלת ביתו.

הפסקת צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן להוציא לחייב בכל שלב של תהליך הוצאה לפועל ובעיקר כאשר קיים חשש שהוא ייצא מהארץ מבלי לשלם את החוב. בדרך כלל הצו ניתן בשלבים מתקדמים של תיק ההוצאה לפועל, לאחר שנפתחו הליכים והחייב אינו משלם את החוב או אינו עומד בצו תשלומים שנקבע לו.

חייב שניתן נגדו צו עיכוב מחשש שיצא מהארץ מבלי לשלם את החוב יכול להגיש בקשה לביטול הצו. הרשם רשאי לבטל את הצו אם סבר כי היציאה מוצדקת, ואף יכול להתנות את ביטול הצו בהפקדת ערובה. על החלטת הרשם לבטל או לא לבטל צו עיכוב שניתן רק מהחשש שהחייב יצא מהארץ מבלי להסדיר את החוב, רשאי הזוכה לערער ישירות לבית המשפט ללא צורך בקבלת רשות מראש.

צו עיכוב יציאה מהארץ יבוטל אם הזוכה ביקש זאת, ובמקרה שהחייב הגיע להסדר עם הזוכה מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל, הזוכה נדרש להודיע על כך ללשכה. ההודעה תביא לעיכוב ההליכים, ולביטול עיכוב צו היציאה מהארץ.

ביטול צו עיקול ומכירת מיטלטלין

מטרתו של צו עיקול ומכירת מיטלטלין, בנכסים שאינם דירה או מקרקעין, היא להגביל את החייב בשימוש ברכוש שלו. כך שאם הוא לא ישלם את החוב ניתן יהיה למכור את הרכוש שעוקל ובאמצעות הכספים שיתקבלו מהמכירה לשלם לזוכה את החוב או חלק ניכר מהחוב.

אם החייב לא מסדיר את חובו, ניתן להטיל עיקול על נכסים הנמצאים בידי צד שלישי או על נכס מסוים מנכסיו הנמצא בידי צד השלישי, שהוא כל אדם או גוף המחזיק בנכסי החייב, שאינו החייב ואינו הזוכה בתיק, כמו בנק המחזיק בכספים בחשבונות עו"ש או תכניות חיסכון, קופת גמל או גוף המנהל קרן השתלמות.

החייב רשאי להגיש לרשם בקשה לביטול צו עיקול שהוטל על נכסיו שאינם מקרקעין. לאחר עיון בבקשה, הרשם יכול לדחות או לקבל אותה. אם לא דחה את הבקשה, החייב צריך להמציא את הבקשה לידי הזוכה בדואר רשום בתוך שלושה ימים ממועד הגשתה. הזוכה נדרש להגיש את תגובתו בתוך שבוע ימים מהמועד שבו הומצאה לו הבקשה. אם הזוכה לא הגיש את תגובה בפרק זמן זה, רשאי הרשם לבטל את העיקול. אם הזוכה הגיש תגובה, יכול הרשם לזמן את הצדדים לדיון בבקשה, ואז יחליט אם לבטל את העיקול או להותיר את הצו על כנו.

ביטול צו הבאה וצו מאסר

נוסף על כך, הרשם יכול להוציא נגד החייב צווים והחלטות במטרה לחפש נכסים, להביא את החייב לדיון בפניו, למנוע ממנו או מאחרים להפריע להליכי ההוצאה לפועל, או לזרז אותו לפרוע את החוב. צו הבאה הוא צו המורה למשטרה לעצור את החייב ולהביא אותו ללשכת ההוצאה לפועל.

ניתן להוציא צו הבאה אם החייב הוזמן ולא התייצב לחקירת יכולת, לבירור או לבדיקה בלשת ההוצאה לפועל. צו מאסר נגד חייב ניתן להוציא רק כאשר הוא לא משלם חוב מזונות. הרשם רשאי לבטל את הצו ביוזמתו, אם התקיימו התנאים לכך ובמקרה שהזוכה הגיש בקשה בכתב לביטול צו מאסר או צו הבאה.