האם הזוכה אשר השקיע את כספו בניירות ערך זכאי לממש שיק שחולל?

דרגו את המאמר

התובע ביקש להשקיע בניירות ערך, ולשם כך פנה אל מומחה בתחום והשקיע את כספו. אולם מאחר שהתיק ספג הפסדים, ביקש התובע לקבל חזרה את כספו, בתמורה ניתנו לו שני שיקים דחויים, אך כאשר ביקש לפרוע את השיק הראשון, הוא חולל בהיעדר כיסוי מספיק והוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בנסיבות אלו התובע פנה אל בית משפט השלום בכפר סבא בבקשה לביצוע שיק על סך 175,000 שקלים.

בחודש ינואר 2008, הזוכה התקשר עם אדם העוסק בסחר של ניירות ערך ללא רישיון. בהסכם הראשון שנחתם בין הצדדים, ייפה התובע את כוחו של הנתבע לניהול תיק ניירות ערך בסך של 300,000 שקלים לשם תשואת רווח כספי. ובמסגרת ההסכם נקבע כי הנתבע יעצור את הפעילות הבורסאית, במקרה שההפסדים בתיק יורידו את שוויו של ההון אל 20% מתחת לסכום הקרן.

בפועל החייב הפר את ההסכם, ולא עצר את הפעילות הבורסאית ושוויו של התיק צנח בלמעלה מ 50% עד לסך של 110,000 שקלים. עקב כך פנה התובע אל הנתבע ודרש את הכספים החסרים. הנתבע הכיר באחריותו לחוב של 130,000 שקלים, וביקש לדחות את החזר החוב עד שיוכל להתייצב כלכלית. התובע הסכים לדחיית תשלום החוב כנגד קבלת שיקים שנמסרו לו המהווים שטר חוב.

התובע רצה לקבל את כספו חזרה לכן חתם על ההסכם השני

בחודש אפריל 2009, נחתם בין הצדדים הסכם שני, והתובע ציפה לפירעון החוב כולל יתרת המזומנים בחשבון בסך של 110,000 שקלים. בהתאם להסכם מסר הנתבע לתובע שני שיקים; האחד על סך 175,000 שקלים והשני על סך 65,000 שקלים. מאחר שעד לסוף שנת 2009, הנתבע לא העביר לידיו את הסכום הכולל של 240,000 שקלים, התובע הפקיד את השיק הראשון, אך הוא חולל בהיעדר כיסוי מספיק, לכן הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

החייב מצדו טען כי הוא הודיע לתובע שהוא מנהל תיקים ללא רישיון, ואף לפני שנחתם ההסכם הראשון, התובע נתן את הסכמתו לניהול תיק בסך של 100,000 שקלים, ובאמצעות הרווחים הגדיל את הונו לסך של 300,000 שקלים. ואף טען כי בתקופה של כשנתיים התובע הצליח להשיא את רווחיו בשיעור של למעלה מ-100% תשואה, אולם כתוצאה ממשבר בשוק ההון שחל בשנת 2008, נגרם הפסד באופן בלתי צפוי.

האם החייב הפר את התחייבותו בהתאם להסכם השני?

בנוגע לשיקים, טען החייב כי הם נמסרו לידי התובע להבטחת קיומו של הסכם חדש ולא לתשלום בפועל. וכי סוכם בין הצדדים שהוא יביא להאמרת שווי התיק לסך של 240,000 שקלים, עד לסוף שנת 2009, וכך היה. לטענתו השיק אינו מהווה החזרת חוב אלא שטר ביטחון, ומכיוון ששווי התיק האמיר לסך המוסכם, היה על התובע להשיב לו את השיק.

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע, והשתכנע כי הנתבע ידע את מהות התחייבותו כלפיו, אך לא טרח לעמוד בה עד תום. על כן הורה על הפעלה מחדש של הליכי הוצאה לפועל לביצוע השיק בסך 175,000 שקלים. וחייב את הנתבע לשאת בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקלים.

ת"א 51980-07-12