חקירת יכולת ביוזמת זוכה בהוצאה לפועל, כיצד להגיש בקשה?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

זוכה בהוצאה לפועל רשאי לבקש בכל עת מהרשם לבצע חקירת יכולת של החייב, כדי לברר האם יש לו יכולת פיננסית לפרוע את החוב שבגינו נפתח התיק. אם הזוכה לא הוזמן לחקירתו הראשונה של החייב, הזוכה רשאי לבקש מהרשם לזמן אותו לחקירת יכולת נוספת, גם אם החייב כבר נחקר בדבר יכולתו הכלכלית להסדיר את חובותיו.

מהי חקירת יכולת?

חקירת יכולת היא חקירה שנערכת לחייב על ידי רשם הוצאה לפועל, והיא מתבצעת ביוזמת הרשם, או לפי בקשת הזוכה או החייב. מטרת החקירה היא לברר מהו מצבו הכלכלי של החייב, מהי כמות הנכסים שברשותו, מהו גובה הכנסתו ומקורותיה, מצב היציאות והכניסות לארץ, שיעור החובות וההוצאות של החייב וכדומה.

החייב מוזמן להתייצב לחקירת יכולת בפרק הזמן הקבוע באזהרה שנשלחה אליו. הרשם חוקר מהי יכולתו לקיים את פסק הדין או לשלם את החוב שבגינו נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. החקירה יכולה להיערך בפומבי או בדלתיים סגורות, וכן על סמך תצהיר ושאלון שממלא החייב גם ללא נוכחות הזוכה.

הרשם רשאי להזמין לחקירה עדים, ולאכוף את התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים. בתום החקירה על פי מסקנותיו, הרשם קובע מהו הסכום שנדרש החייב לשלם לזוכה. הרשם רשאי לתת החלטה או להוציא צו גם בהיעדרו של החייב, בתנאי שהוא זומן לחקירה.

בקשה לחקירת יכולת ביוזמת הזוכה

הזוכה רשאי בכל עת לבקש לזמן את החייב לחקירת יכולת, והוא יכול לבקש לקיים דיון נוסף בנוכחותו, אם הוא לא נכח בדיון הקודם. סעיף 67 ב1 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי אם החייב התייצב לחקירת יכולת, רשאי הרשם לקיים את החקירה גם ללא הזמנת הזוכה, אולם אם היא התקיימה ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מהרשם לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.

כדי לממש את זכותו, נדרש הזוכה להגיש בקשה לרשם, באמצעות טופס בקשות כלליות 2, לסמן סעד מספר 159 שהוא זימון לחקירת יכולת ולפרט בתחתית הטופס את נימוקי הבקשה. הזוכה נדרש לצרף לבקשה תצהיר הכולל פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכולתו לקיים את פסק הדין, ואף הוא רשאי להגיש הצעה בדבר השיעורים שבהם ישלם החייב את החוב.

כאשר הזוכה הגיש תצהיר, הרשם רשאי לאחר שהזמין את החייב לחקירת יכולת, לתת החלטה או צו גם בהיעדרו של החייב. אם החייב הגיש את התצהיר, רשאי הרשם לתת החלטה או צו על פי התצהיר בלבד. במקום חקירה או בנוסף עליה רשאי הרשם להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי לתת החלטה או צו על סמך התצהיר, ואם החייב לא הגיש תצהיר לשאלון, גם בהעדר תצהיר.

חקירת יכולת ביוזמת החייב

חקירת יכולת ביוזמת החייב מתקיימת כאשר הוא מתקשה לשלם את חובותיו, ומעוניין להגיש בקשה לפרוס את החוב באמצעות צו תשלומים. אם הרשם אינו נענה לבקשה, הוא יורה על קיום חקירת יכולת. גם במקרה של בקשה לפריסת תשלומים בחוב מזונות תתקיים בדיון בבקשת החייב חקירת יכולת.

אם החייב לא מתייצב לחקירת היכולת ולא פורע את החוב, הוא נחשב כחייב המשתמט מתשלום חובותיו וניתן להטיל עליו הגבלות שונות, כגון: הגבלה על החזקה או הארכת תוקף של דרכון ישראלי או תעודת מעבר, צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב וכרטיסי אשראי, הגבלה מלקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה ועוד. כאשר החייב מוכרז כמשתמט ממילוי חובותיו ומוטלת עליו הגבלה, נשלחת התראה על ההגבלה. במצב זה החייב רשאי לבקש חקירת יכולת בתוך חודש ימים מיום שהומצאה לו ההתראה.

החייב לא נדרש להתייצב לחקירת יכולת כאשר הוא תאגיד, כאשר הוכרז כמוגבל באמצעים, כאשר קיים איחוד תיקים והתיק הפרטני כלול במסגרת תיק האיחוד. כמו כן, החייב לא נדרש להתייצב לחקירה אם הגיש בקשה בטענת פרעתי ובקשתו התקבלה, אם הגיש התנגדות לביצוע שטר ובקשתו לא נדחתה, וכן כאשר בקשת הביצוע היא לפסק דין מזונות, לפסק דין לביצוע צו עשה ולמימוש משכון.

במקרה שנדחתה הבקשה לצו תשלומים, החייב נדרש להתייצב לחקירת יכולת בתוך שבועיים מהיום שבו הומצאה לו ההזמנה. במקרים של דחיית התנגדות לביצוע שטר, דחיית התנגדות לתביעה על סכום קצוב, או דחיית בקשה בטענת פרעתי, החייב נדרש להתייצב לחקירת יכולת בתוך 21 ימים מהיום שבו נדחתה הבקשה או ההתנגדות שהוגשה.