המלווה ביקש לבצע בהוצאה לפועל שיקים שנמסרו על ידי החייבת

דרגו את המאמר

התובע, שהוא בעל רישיון כנותן שירותי מטבע, הגיש בקשה לביצוע בהוצאה לפועל שלושה שיקים שמסרה לו החייבת עבור הלוואה שנטלה ממנו. לטענתו, מועד פירעונם של השיקים היה לפני כארבע שנים, בשנת 2010, וסכומם הכולל עומד על סך של 66,500 שקלים.

החייבת טענה כי היא פרעה את סכום ההלוואה

מנגד הגישה החייבת את התנגדותה, בטענת פרעתי, וציינה כי היא פרעה את כל ההלוואות שהתובע נתן לה עוד בשנת 2006, ואף טענה כי התובע הגיש אותם לביצוע בכפל. בית משפט השלום בנתניה נדרש להכריע האם יש לקבל את הבקשה.

לטענת החייבת, לפני מספר שנים היא נטלה מהתובע הלוואה בסך 50,000 שקלים, ובתמורה מסרה לו 25 שיקים על סך 2,000 שקלים, כאשר מועד הפירעון של השיק הראשון בהם היה בחודש יוני 2009. לטענת החייבת השיקים נועדו להחליף שיקים קודמים שלה, והתובע לא החזיר לה את השיקים לאחר שהוחלפו, והוא מנסה לגבות את סכומם בכפל.

החייבת צירפה לתצהירה פתק החתום על ידי התובע, שבו צוינו סכומי חוב, על מנת להוכיח שהוא הסכים לאשר תשלומים ששילמה על חשבון קרן החוב. 

החייבת הציגה פתק שנכתב לגבי הלוואה של אחותה

הזוכה טען כי החייבת לא פרעה, ולו שקל אחד, מסכום קרן החוב. לדבריו, החייבת אוימה על ידי מלווים מהשוק האפור, והוא סייע בהלוואות גם לאמה ולאחותה. לטענתו, הפתק שהציגה החייבת נכתב לגבי הלוואה של אדם אחר. עוד הוסיף כי השיקים נמסרו לו לפירעון הלוואה שנתן לאחותה של החייבת, ואין להם שום קשר להלוואה שנטלה החייבת.

התובע ציין כי בחודש פברואר 2011, הוא פתח הליך בהוצאה לפועל, לאחר שנמסרה לחייבת אזהרה. כחודש ימים מאוחר יותר היא הגישה בקשה לצו תשלומים בסך 150 שקלים לחודש, אך היא לא עמדה בהם. על כן לטענתו, עצם בקשתה לצו התשלומים מהווה הודאת בעל דין מצידה בחוב כולו.

התובע צירף לתצהירו את ההסכם שלו עם אחותה של החייבת, לפיו היא מסרה 25 שיקים שלה, על מנת לפרוע 50,000 שקלים מתוך סכום הלוואה בסך 71,000 שקלים שניתנו לאחות, ולא לחייבת. וציין כי הוא פתח תיק בהוצאה לפועל גם נגד האחות.

החייבת הכחישה כי הגישה לראש ההוצאה לפועל בקשה לחקירת יכולת ולצו פרישת תשלומים, אולם הכחשה זו נסתרה על ידי פלט של ההוצאה לפועל.

בית המשפט קיבל את הבקשה לביצוע השיקים

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע הצליח להוכיח את טענתו בנוגע לחוב שלא שולם על ידי החייבת, וכי השיקים שנפרעו, היו בעצם עבור החוב לאחותה של החייבת, ולא עבור החוב שלה. על כן התביעה התקבלה, ובית המשפט הורה לשפעל את תיק ההוצאה לפועל, וחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של התובע בסך של 10,000 שקלים.

תא"מ 40061-12-11