האם ניתן להעביר את תשלום המזונות למסלול חוב רגיל?

דרגו את המאמר

בין בני זוג לשעבר נחתם הסכם גירושין בשנת 1998, לפיו הוסכם כי האשה תקבל סכום המשלב מזונות וממון, ומאזן בין הרכוש והנכסים של הצדדים, בסך 14,368 שקלים בחודש לכל ימי חייה.

עקב מצב כלכלי קשה אליו נקלע הבעל לשעבר, הוא עתר לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להפחית את תשלום המזונות לאפס, כלומר להפסיק לשלם אותם. בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה והורה על הפחתת התשלום לסכום רצפה בסך 2000 דולר לחודש.

האשה פנתה ללשכת הוצאה לפועל על מנת לקבל את הכספים המגיעים לה

במקביל פנתה האשה ללשכת ההוצאה לפועל, בבקשה לגבות את הכספים המגיעים לה לפי סכום הרצפה. זאת במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 2008 על ידה, לצורך גביית כל התשלומים על פי פסק הדין. מנגד ביקש הבעל מהלשכה מתן צו תשלומים וביטול הליכים, במטרה לשנות את דרכי נקיטת הליכי הגבייה, בכל הנוגע לסכום הרצפה.

לא ניתן להתייחס לחוב המשלב מזונות ורכוש, כחוב ממוני

רשמת לשכת הוצאה לפועל נעתרה לבקשת הבעל והורתה על העברת הגבייה של כל הכספים למסלול חוב רגיל המתקבל כתשלום ממוני. אך האשה לא הסכימה עם ההחלטה והגישה ערעור. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הערעור וקבע כי לא ניתן להתייחס לחוב המשלב מזונות ורכוש, כחוב ממוני לצורך גבייה בהוצאה לפועל והורה על המשך גביית החוב במסגרת מסלול מזונות, שהוא מסלול המגן על זכויות האשה ומתנהל תחת תנאים שונים. בעקבות ההחלטה הגיש הבעל ערעור.

הבעל ביקש להעביר את התשלומים למסלול חוב רגיל

המבקש טען כי הוא סבר מאז ומתמיד שהחוב כולו הינו מזונות, והבין שהוא מורכב גם ממרכיב ממוני, רק לאחר שבית המשפט פסק כי הוא נדרש לשלם 2000 דולר בחודש, ללא המזונות. לכן ביקש להעביר את הסכום להליך הוצאה לפועל חוב רגיל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, נדרש לבחון את ההחלטות של רשמת ההוצאה לפועל ובית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע להוצאתו לפועל של פסק הדין. בית המשפט קבע כי הבעל ביקש להפחית את התשלום לאפס, ומאחר שלא השיג את מטרתו, טען כי לא נעשתה הפרדה ברורה והוא לא ידע כי התשלום מורכב מסכום כספי ממוני ומזונות.

סעיף 74 לחוק הוצאה לפועל קובע כי אם התשלום הכספי הוא ממוני, לא ניתן להתנות את גבייתו במסלול המזונות וכי הסמכות לקבוע את דרך גבייתו נותרת בידי ראש ההוצאה לפועל.

בית המשפט החליט להעביר את החוב למסלול רגיל לתקופה של שלוש שנים

בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי וקבע כי מסלול הגבייה בהוצאה לפועל החל מפברואר 2009 ועד למועד פסק הדין בנוגע להפחתה, ביוני 2012, ייגבה בהליכי גביה של חוב רגיל וכל סכום מעבר לגבולות של שלוש שנים אלה, ייגבה במסלול הליכי המזונות.
תוצאה זו עושה צדק עם שני הצדדים. מאחר והמבקש לא פעל להעברת הליכי הגבייה ממסלול מזונות למסלול של חוב רגיל, עד להגשת התביעה, לא קיים הצורך לשנות את תהליכי הגבייה על החוב שהצטבר ובמידה ובמהלך שלוש השנים יתברר כי מצבו הכלכלי השתפר, יועלה התשלום הכספי לסכום המקורי ולא ייגבה בהליכי מזונות.