נקיטת הליכים במסלול מזונות נגד חייב שלא משלם את חובותיו

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

אישה שבית המשפט נתן לטובתה פסק דין לתשלום מזונות, או החלטה למזונות זמניים נגד בעלה או בן זוגה, והוא אינו עומד בתשלומים ולא משלם את חובותיו, יכולה להגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

הזוכה רשאית לבחור במסלול הרגיל של הוצאה לפועל או במסלול מזונות לשם גביית החוב. ההבדל המרכזי בין שני המסלולים הוא שבמסלול מזונות הרשם נוקט בהליכי ההוצאה לפועל הנדרשים ביוזמתו ללא צורך בבקשה של הזוכה, כך שהזוכה למעשה כמעט לא צריכה לבצע שום פעולה לאחר פתיחת התיק.

מעורבות הזוכה במסלול מזונות נדרשת בעיקר במקרים שבהם החייב הגיש בקשה המצריכה את תשובתה או קיום דיון בהוצאה לפועל, כמו במקרה של הגשת טענת פרעתי, שבמסגרתה רשאי החייב לטעון כי מילא אחר פסק הדין או שאינו נדרש עוד למלא אחריו. במצב זה הזוכה מתבקשת להשיב לטענה ולפי הצורך להתייצב לדיון בפני הרשם.

העברת תיק קיים מהמסלול הרגיל למסלול מזונות

במסלול מזונות בדרך כלל אין צורך בייצוג של עורך דין, ולפיכך הזוכה לא זכאית לשכר טרחת עורך דין. ואולם, הרשם רשאי להחליט אחרת במקרים שבהם לדעתו ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין. הזוכה רשאית להעביר תיק קיים מהמסלול הרגיל למסלול מזונות, ואף בכל שלב, ניתן להעביר את התיק ממסלול מזונות למסלול הרגיל.

סעיף 20טו לחוק ההוצאה לפועל קובע מהם ההליכים שניתן לנקוט במסלול מזונות, כולל: בקשות לקבלת מידע על הכנסות והוצאות החייב, עיקולים, הטלת הגבלות על דרכון ורישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מהארץ ומאסרים. כאשר ההוראות לפי חוק זה, יחולו על הליכי הוצאה לפועל בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל הלשכה, אלא אם הרשם הורה אחרת.

מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, כולל: סדר נקיטת ההליכים, סוגי הבקשות וההחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי. הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל לשם גביית חוב מזונות, שפגיעתו בחייב אינה מעל הנדרש, לנוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.

מאסר של חייב בתיק מזונות

הכללים לנקיטת הליכים במסלול מזונות יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תוציא צו מאסר לחייב, אלא אם לא הצליחה לגבות את החוב לנוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גבייתו, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו, אם אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.

אם החייב לא משלם את החוב בתיק מזונות, רשאי הרשם לצוות על מאסרו. סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי אם החוב הפסוק המגיע לפי פסק דין למזונות לא שולם, רשאי הרשם, לפי בקשת הזוכה, להוציא צו מאסר נגד החייב לתקופה שלא תעלה על 21 ימים, גם ללא חקירת יכולת ומבלי לקבל תצהיר מהחייב על יכולתו הכלכלית לתשלום חובותיו. אלא אם הרשם סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט בהליכי גבייה אחרים או להטיל על החייב הגבלות אחרות, או לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים.

עיקולים לגביית חוב במסלול מזונות

בחלוף התקופה הקבועה באזהרה שנשלחה אל החייב, ניתן להטיל עליו עיקול משכורת מתחדש, עיקול כספים השייכים לו, עיקול רכב, עיקול נכסים הנמצאים אצל צד שלישי, עיקול מיטלטלין ואם החוב מעל 50,000 שקלים ניתן להוציא צו עיקול מקרקעין. בחלוף 30 יום נוספים ניתן להטיל על החייב עיקול ברישום של כספים הנמצאים בבנקים או בקופות גמל, קרנות פנסיה קרנות השתלמות, חברות אשראי, רשות המסים ועוד.

כעבור 30 יום נוספים, אם כתוצאה מאחד העיקולים שבוצעו ברישום התקבלה תשובה שנמצאים כספים של החייב אצל אותו גוף, ניתן לממש את הכספים המעוקלים בחשבון העובר ושב של החייב. לאחר 45 יום נוספים, רשאי הרשם להוציא צו לקבלת מידע על החייב מבנקים, מהמוסד לביטוח לאומי, ממינהל מקרקעי ישראל ומגופים נוספים שיש ברשותם מידע על מצבו הפיננסי של החייב. אם כתוצאה מהצו התקבל מידע על החייב, שבעקבותיו ניתן לבצע עיקולים נוספים, ניתן יהיה לבצע גם את העיקולים האלה.

אם עדיין נותרה יתרת חוב ניתן להורות על תפיסת רכב, עיקול ברישום של מקרקעין גם כאשר סכום החובות נמוך מ-50,000 שקלים. ניתן לממש נכס שאינו משמש את החייב למגורים וכאשר מדובר בנכס הנמצא בבעלות משותפת של הזוכה והחייב, יש לבקש רשות מהזוכה לנקוט בהליך זה. אם למרות כל ההליכים החוב עדיין לא שולם, ניתן לממש נכס מקרקעין המשמש כדירת מגורים.