רשלנות עורך דין בהפעלת הליכי הוצאה לפועל נגד אדם לא נכון

דרגו את המאמר

הפעלה רשלנית של תהליכי הוצאה לפועל, כנגד אדם שאיננו החייב

חשבונותיו של עו"ד, המנהל את משרדו בתל אביב, עוקלו בעקבות צו עיקול שהגיע מלשכת ההוצל"פ בדימונה. לאחר בירורים גילה עורך הדין כי בדימונה מתנהל תיק הוצל"פ נגד חייב, לפי מספר תעודת זהות הזהה למספר תעודת הזהות של עורך הדין. התובע פנה טלפונית למשרדו של הנתבע, עורך הדין אשר ייצג את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל הרלבנטי.

הנתבע שלח הוראה לביטול העיקול ישירות למשרדי הבנק, והעיקול הוסר. באותו יום שלח התובע פקס לנתבע, בו דרש לדאוג באופן מידי לביטול העיקול שהוטל בלשכת ההוצאה לפועל בדימונה.

כעבור מספר חודשים, על אף מכתבו והבהרותיו של התובע, הוטל עיקול על מכוניתו של האחרון. התובע דרש מהנתבע לבטל באופן מידי את כל ההליכים שננקטו בתיק ההוצל"פ, מאחר והם ננקטים כנגדו בהתאם למספר תעודת הזהות. למכתבו זה של התובע לא נתקבלה כל תגובה והעיקול שהוטל במשרד הרישוי לא הוסר.

לטענת התובע, הנתבע הפגין התרשלות רבתי, חוסר מקצועיות, אי אכפתיות וזלזול, וזאת לאור העובדה כי לאחר שנסתיימה פרשת העיקול בבנק עקב רשלנות הנתבע, עוקל גם רכבו, ועל אף פניותיו לא הוסר העיקול. הנתבע טוען כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין על פי הפרטים שנרשמו על השיק על ידי בנק דיסקונט, המהווה צד ג' להליך. לגישתו נהג כראוי, וכל טעות או נזק שיוכח, הינם פרי טעותו של צד ג' אשר מחובתו לבדוק את זהות בעלי חשבונות הבנק המתנהלים אצלו.

נציג מטעם הבנק הבהיר כי בשנת 1998 פתח החייב חשבון עו"ש בסניף הבנק בדימונה. מאחר והחייב לא היה בעל אזרחות ישראלית, הוא זוהה על פי מספר דרכון, וזהו המספר אשר הופיע על שיקים שהונפקו בעבורו. נציג הבנק טען כי כאשר מתקבלת בקשת עיקול, יש לבצע בדיקה בין שם החייב בצו ובין שם החייב בחשבון, ובהיעדר התאמה מלאה יש להחזיר את צו העיקול ולא לבצעו.

עיקול חשבון הבנק

העיקולים אשר הוטלו על חשבונו של התובע בוצעו באמצעות מדיה מגנטית, ללא קבלת אסמכתא כלשהיא כי אכן העיקול מבוצע על חשבון החייב. לאחר פנייתו הראשונה של התובע היה על הנתבע לסגור את תיק ההוצל"פ, או לחילופין לעכב את מלוא הפעולות בו עד אשר תתברר הסוגיה. אולם על אף פנייתו של התובע, ועל אף העובדה כי ממשרדו נשלחה הודעה על ביטול העיקול אשר הוטל על חשבונו, לא ראה לנכון הנתבע לבצע בירור מעמיק בטרם המשיך בפעולותיו.

נראה כי קיימת רשלנות גם מצד הבנק, שלא פעל בהתאם לנהלים המקובלים, ולא ציין כי המספר אשר הופיע כמספר תעודת זהות הינו למעשה מספר דרכון.

עיקול הרכב במשרד הרישוי

על אף שהנתבע נוכח בקשר לעיקול חשבונות הבנק כי קיימת בעייתיות בזהות הצדדים, שכן התבלבלו מספרי הזהות של החייב ושל התובע, לא נקט הנתבע בפעולות זהירות מינימאליות, ובחר להמשיך בהליכי הגביה מבלי לערוך בירור מעמיק באשר לזהות התובע. העובדה כי הורה על ביטול עיקול החשבונות בכדי להימנע מפעולה רשלנית, מוכיחה שהתרשל מאוחר יותר, כשלא ערך כל בירור לאחר ביטול העיקולים, והורה על המשך ההליכים.

חלוקת האחריות

בית המשפט קבע כי הבנק התרשל אף הוא, עת שלא פעל בהתאם לנהלים ולא ציין כי המספר על גבי השיקים הוא מספר דרכון ולא מספר תעודת זהות. הנתבע התרשל הן בכך שלא ערך בדיקה מקיפה בטרם הטלת העיקול לאחר פנייתו של התובע, הן בהטלת עיקול נוסף על רכבו של התובע לאחר שהובהר כי המדובר באנשים שונים בתכלית שאין ביניהם כל קשר, והן בהתעלמותו מפניותיו בכתב ובעל פה של התובע. נקבע כי החלוקה הצודקת בנסיבות העניין הינה הטלת אחריות בגובה של 60% על הנתבע, ו-40% על הבנק.

פעילות גבייה בהוצאה לפועל היא פעילות חיונית, אולם זוהי גם פעילות שפוגעת בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בקניינו של אדם, בשמו הטוב, ובפרטיותו. מכאן שמנגנוני פיקוח ובקרה מתאימים חייבים להימצא במשרדים העוסקים בכך. התביעה התקבלה במלואה. הבנק ישלם לנתבע סך של 12,000 שקלים בגין חלקו באחריות, והנתבע יישא בסך של 18,000 שקלים.