ביטול פסק דין בגין הסכם מאוחר אשר נערך לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל
דרגו את המאמר |
|

הסכם מאוחר בין חייב לזוכה לאחר פתיחת תיק בהוצאה לפועל – האם מבטל את פסק הדין?
בנובמבר 2009 ניתן על ידי המפקחת על רישום מקרקעין פסק דין לטובתם של הזוכים וכנגד החייבים. במסגרת פסק הדין, ניתן חיוב אופרטיבי להריסת קיר לבנים אשר נבנה על גג הבניין בו גרים החייבים, וכן ניתן חיוב כספי שמקורו בהוצאות לטובת הזוכים.
באפריל 2010, כחצי שנה, נפתח על ידי הזוכים תיק בהוצאה לפועל כנגד החייבים. החייבים ביקשו לאחר כשמונה חודשים לבטל את הליך ההוצאה לפועל וזאת משום שלטענתם הוסכם בין הצדדים על הריסת הקיר ומשיכת תיק ההוצאה לפועל. הזוכים הגישו את תגובתם וממנה עלה כי הצדדים התקשרו בהסכם להריסת הקיר, אך החייבים לא מילאו את התחייבויותיהם לפי ההסכם. החייבים טענו כי ההסכם ביטל את פסק הדין, ואילו הזוכים סברו אחרת. רשם ההוצאה לפועל קיבל את בקשת החייבים והזוכים מיהרו והגישו ערעור על כך לבית משפט השלום.
קראו עוד בתחום:
- ערבות המירה נכס אשר הוטל עליו עיקול זמני - האם תמומש?
- מבצע פירעון חובות של לקוחות פלאפון אשר נפתח כנגדם תיק בהוצאה לפועל
- קיזוז כעילה להתנגדות לביצוע שטר
ראש ההוצאה לפועל מוסמך לבדוק האם הסכם אשר נכרת לאחר מתן פסק הדין נמצא בגדר סמכותו, ולשם כך זקוק ראש ההוצאה לפועל, במידה מסוימת, להעניק פרשנות להסכם. ראש ההוצאה לפועל לא יפסיק בכל מקרה את הדיון בהליכי הוצאה לפועל. כאשר החייב טוען כי נכרת בין הצדדים הסכם מאוחר אשר הופר. עליו לבחון שני תנאים – האם ההסכם הביא לביטול פסק הדין, והאם התעוררה טענה כי ההסכם הופר.
במידה ושני תנאים אלו מתמלאים, ראש ההוצאה לפועל לא ידון בתיק ויפנה את הצדדים לבית המשפט בכדי לרדת לעומקו של ההסכם. במילים אחרות, רשם ההוצאה לפועל הינו בר סמכות לבחון טיבם של הסכמים מאוחרים אשר מוצגים בפניו, ואת נפקותם בכל הקשור להליכי ההוצאה לפועל.
בחינה זו יכולה להביא למסקנה כי פרשנות ההסכם אינה בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, ולעיתים יובילו הדברים למסקנה הפוכה. למעשה, שאלת עצם קיומו של ההסכם, פרשנותו והשאלה האם הצדדים הפרו אותו – מצוי בגדרי סמכות רשם ההוצאה לפועל.
הוראות ההסכם לא ביטלו את פסק הדין - הליך ההוצאה לפועל יימשך
במקרה דנן, החייבים טענו כי הם מילאו את תנאי ההסכם ועל כן דינו של פסק הדין להתבטל. ראש ההוצאה לפועל קבע כי הדברים אינם מדויקים. החייבים לא העלו טענה לפיה ההסכם שינה את פסק הדין. כמו כן הזוכים טענו כי ההסכם לא שינה את פסק הדין וטענתם התקבלה.
ראשית, בפרק המבוא להסכם (במסגרת שלב ה"הואילים"), הוזכר פסק הדין כפסק דין חלוט, צוינה העובדה כי החייבים לא ביצעו את פסק הדין, והייתה התייחסות להליך בהוצאה לפועל. סעיף לאחר מכן בהסכם מודים החייבים במפורש בחובתם להרוס את הקיר בהתאם לפסק הדין, ולשלם את החוב הפסוק. בהמשך, נקבע כי לפנים משורת הדין יוותרו הזוכים על כלל החוב הכספי ותיק ההוצאה לפועל ייחשב כמבוצע ומסולק במלואו. בית המשפט קבע כי ההסכם לא שינה את פסק הדין באופן מהותי, לא בא תחתיו ולא החליף אותו. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי ההסכם ביטל את פסק הדין וזה חדל מלהתקיים.