תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל הינו תיקון אשר נכנס לתוקפו בשנת 2009. התיקון הביא לשינוי משמעותי בהליכי גביית חובות והוצאה לפועל בישראל. להלן סקירה קצרה של עיקרי התיקון.

ראשית, התיקון יצר שינוי מבני של מערכת ההוצאה לפועל. מאז התיקון, נקבע כי ההוצאה לפועל תהפוך להיות יחידת צמח וזאת בתוך משרד המשפטים. כמו כן, עודכנו הכללים לשם ביצוע פסקי דין בלשכות ההוצאה לפועל. נקבע כי במידה ופסק הדין איננו קובע מועד לשם ביצועו, הוא יוגש ללשכת ההוצאה לפועל לאחר 30 ימים לפחות מנתינתו. כמו כן, בהתאם לטעמים מיוחדים אשר יירשמו, רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר לזוכה להגיש פסק דין לביצוע גם טרם חלפו 30 ימים מנתינת הפסק. באשר לפסק דין מזונות, תיקון 29 קובע כי ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל מיד עם מועד תחילת המזונות.

התיקון הביא גם באופן משמעותי לצמצום אפשרות מאסר במסגרת חוק ההוצאה לפועל. נקבע כי התיק יביא למגמה של הורדה משמעותית בצווי המאסר שיוצאו כנגד חייבים בהליכי גביית חובות. לדוגמא, התיקון קבע כי חייב אשר תיקו עומד על פחות מ-2,000 שקלים לא ירצה מאסר בעקבות הליכים אלה. כמו כן, התיקון הוסיף וקבע כי צו מאסר לא יינתן מבלי שהחייב יקבל התראה והוא לא ייכנס לתוקפו עד אשר חלפו 14 ימים ממועד המצאת ההתראה לידי החייב. במסגרת ההגנה על החייבים מפני מאסרים, נקבע כי חייב יוכל לבקש את עיכובו והשהייתו של מאסר ב-30 ימים, וזאת לשם מינוי עורך דין.

כמו כן, הורחבו סמכויותיו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל באשר להשגת מידע מורחב אודות החייב. למשל, נקבע כי במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל או מנהל ההוצאה לפועל נוכחו לדעת כי הכתובת של החייב אשר מופיעה בתיק איננה כתובתו הנכונה, הם רשאים לפנות מיוזמתם (ואף ללא כתב ויתור על סודיות) לצוות על גורמים שלישיים למסור להם מידע אודות מגוריו של החייב.

עם זאת, החוק מגביל את הפנייה הנ"ל בכך שמדובר בחייב אשר הינו בעל יכולת כלכלית אך משתמט מחובותיו. נקבע כי פניה למאגרי המידע תוכל להיעשות גם כאשר חלפו 45 ימים מעת המצאת האזהרה לחייב במסגרת המצאה מלאה. הגופים הנ"ל יכולים להיות מרשם האוכלוסין, ביטוח לאומי, רשות הרישוי, המומנה על רישום צמ"ה במשרד התחבורה ועוד.

הרחבת ההגבלות על חייבים

התיקון הרחיב גם את ההגבלות שניתן להטיל על חייבים בהליכי הוצאה לפועל. בין ההגבלות שנקבעו במסגרת תיקון 29 ניתן למנות הגבלה על קבלה או חידוש דרכון, הגבלה על קבלה או חידוש רישיון נהיגה, הגבלה מלהקים תאגיד, הגבלה על עיכוב יציאה מהארץ וכדומה. יש לציין כי מבחינת עיקולי מקרקעין, נקבע כי חייב משכנתאות לא יפונה מביתו זולת אם נמצא לו דיור חלופי. כמו כן, נרשמה גם הקלה מבחינת חייבים בעיקולי מיטלטלין. נוספו למעשה פריטים אשר חסינים מפני עיקול כגון טלפון נייד, מכשיר טלוויזיה או רדיו (לבחירת החייב), מכונת כביסה, מחשב אישי ומדפסת.

התיקון קבע גם מסלול גבייה מקוצר כנגד חייבים אשר תיקם עומד על עד כ-10,000 שקלים. מסלול מקוצר זה יכול להיפתח כנגד חייבים על פי בקשת זוכה ובמהלכו לשכת ההוצאה לפועל יכולה במשך שמונה חודשים לנקוט בהליכים שונים כנגד החייב להביא לפירעון החוב. במידה והמסלול איננו צולח בתוך שמונה חודשים, הזוכה יכול לבקש מלשכת ההוצאה לפועל להעביר אותו למסלול רגיל.

חשוב להדגיש כי דברי ההסבר במאמר לעיל פורטו באופן חלקי בלבד וזאת על מנת להעניק תמונה כללית אודות מהותו של התיקון. תיקון 29 הינו תיקון מורכב ביותר הטומן בחובו השפעות מרחיקות לכת אודות חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל.