בקשה לעיכוב הליכים בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בקשה לעיכוב הליכים הינה בקשת חייב המוגשת במקביל להגשת ערעור על החלטה שהתקבלה על ידי ראש ההוצאה לפועל או ערכאה שיפוטית. על פי רוב, לאחר שראש ההוצאה לפועל (או ערכאה שיפוטית) מקבל החלטה בנוגע לחייב, ניתן להתחיל ולהפעיל כנגדו סנקציות שונות (כגון הגבלת חשבון, עיכוב יציאה מהארץ, עיקולים וכדומה). אי לכך, והיות ועומדת לחייב זכות הערעור, הוא יכול גם להגיש בקשה לעיכוב הליכים. להלן מאמר קצר העוסק בהליך זה.

ראשית, חשוב להדגיש כי הגשת ערעור לכשעצמה איננה מוכרת בנוף המשפטי כעילה לעיכוב הליכים שונים. דברים אלה יפים לא רק לעניין הליכי הוצאה לפועל אלא גם לסוגיות משפטיות אחרות. למשל, כאשר אדם מפוטר מעבודתו ותביעתו להשבתו לעבודה נדחית, הוא איננו יכול לבקש את החזרתו הזמנית לעבודה עד לדיון בערעור על פסק הדין. עם זאת, הליכי הוצאה לפועל הננקטים כנגד חייב עלולים לפגוע באופן מהותי ביכולתו להציג את טענותיו במסגרת הערעור. יתרה מכך, ייתכן כי נקיטה בהליכי הוצאה לפועל בטרם ערעור מוצדק עלולים לעלות כדי פגיעה בלתי מידתית בחייב.

אי לכך, ניתן לראות כי ערעור אשר מוגש על החלטת ערכאה שיפוטית או ראש ההוצאה לפועל איננו מקפיא ו/או מפסיק פעולות אשר מתבצעות על ידי הנושים השונים כנגד החייב. לכן, במידה והחייב מעוניין להביא לעיכובם של ההליכים, עליו להגיש בקשה נפרדת וספציפית. במקרים בהם החייב מעוניין בעיכוב הליכים שעומדים להינקט (או כבר ננקטים) כנגדו מחמת ביצוע פסק דין, בקשה לעיכוב הליכים תוגש לבית המשפט המוסמך אשר נתן את פסק הדין נשוא הערעור. כמו כן, בקשה כגון דא יכולה להיות מוגשת גם לראש ההוצאה לפועל (וגם האחרון מחזיק בידיו בסמכויות לעכב ההליכים). עם זאת, על פי רוב, כאשר פסק דין מהווה את עילת נקיטת ההליכים, ראש ההוצאה לפועל ייטה להעביר את הצדדים לדיון בפני בית המשפט המוסמך.

כיצד מוגשת בקשה לעיכוב הליכים?

בקשה לעיכוב הליכים מוגשת באופן הבא. ראשית, יש לצרף לבקשה מסמכים רלבנטיים הנוגעים בדבר. כמו כן, הבקשה מוגשת בשלושה העתקים והיא צריכה להיות מגובה היטב בתצהיר התומך בעובדות הנטענות. חייב המגיש בקשה לעיכוב הליכים צריך לשאת באגרת בית משפט בסכום של כמה עשרות שקלים (סכום המשתנה מעת לעת).

שיקולים בקבלת בקשה לעיכוב הליכים

ערכאה שיפוטית אשר דנה בבקשה לעיכוב הליכים בוחנת את נסיבות המקרה בהתאם לאיזון הראוי בין האינטרס של החייב לבין אינטרס הזוכים. כמו כן, הערכאה השיפוטית בוחנת גם את תום ליבם של הצדדים ואת התנהולתם בהליכים שקדמו להגשת הבקשה המונחת לפתחה. סוגיה נוספת, הערכאה השיפוטית מנסה לבחון את סיכוייו של הערעור והאם לא מדובר בבקשה שנועדה "להרוויח" זמן ותו לא. עורכי דין העוסקים בתחום מעריכים אפוא כי שני השיקולים העיקריים בעניין זה הינם:

1. סיכויי הערעור - האם קיימים סיכויים טובים כי הערעור יתקבל בסופו של דבר? חשוב להדגיש כי קביעתו המקדמית בשלב זה של בית המשפט איננה קביעה חלוטה והיא מבוססת על ראיות לכאורה והערכה כללית. דהיינו, גם אם נקבע כי אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים בגין סיכויי ערעור נמוכים, אין זה אומר שהערעור יידחה בסופו של היום. ולהיפך, קבלת בקשה כגון דא לא מעידה בהכרח על קבלת טענותיו של החייב.
2. מאזן הנוחות - האיזון בין האינטרסים של החייב מחד והזוכה מאידך. בית המשפט מנסה לבחון מיהו הצד אשר ייפגע באופן משמעותי יותר מהיענות או דחיית בקשה לעיכוב הליכים. חשוב להבין כי כאשר המאזניים מאוזנות, הכף תיטה לטובתו של הזוכה אשר פסק הדין ניתן לטובתו. 

ניתן לסכם ולומר כי בקשה לעיכוב הליכים תתקבל כאשר יוכח על ידי החייב שהנזק שעלול להיגרם לו בגין דחייתה, ולאחר מכן קבלת ערעורו, גדול מהנזק שייגרם לזוכה אם ההליכים יעוכבו. חשוב להדגיש כי עיכוב הליכים הינו מהלך בעל משמעות משפטית. אי לכך, קיימת חשיבות גדולה לאופן ניסוח הבקשה ולמסמכים הרלבנטיים המצורפים לה. במידה ואתם שוקלים להגיש בקשה לעיכוב הליכים או במידה והחייב שממנו אתם מבקשים להיפרע הגיש בקשה כאמור, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.