תביעה נגד ערב בהוצאה לפועל - התיישנות החל ממתן אישור מיצוי הליכים

דרגו את המאמר

מרוץ התיישנות בהגשת תביעה נגד ערב לאחר הליכי הוצאה לפועל

בית המשפט קבע כי נושה רשאי להגיש תביעה בהוצאה לפועל כנגד ערב לאחר כ-14 שנה מיום החתימה על שטר הערבות. מדובר אפוא בסוגיה משפטית מורכבת כאשר הערב טוען שהתביעה התיישנה והבנק סבור כי מועד תחילת מרוץ ההתיישנות נקבע עם מתן אישור מיצוי הליכים על ידי ההוצאה לפועל.

בשנת 1991 חתם הערב על ערבות לטובת הבנק לשם כיסוי חובותיה של החייבת. תשע שנים לאחר מכן הגיש הבנק תביעה כנגד החייבת בעקבות אי פירעון חובה. בשנת 2004 ניתן פסק דין כנגד החייבת ועותק ממנו שוגר לערב. חודשים אחרים לאחר מכן הגיש הבנק בקשה לראש ההוצאה לפועל לקבלת אישור מיצוי הליכים ובקשתו נתקבלה באוקטובר 2004.

בשנת 2007, הגיש הבנק תביעה כנגד הערב בשל ערבותו לחובות החייבת. הערב טען כי התביעה כנגדו התיישנה וזאת משום שמרוץ ההתיישנות בעניינו מתחיל במועד שיגור ההתראה הראשונה על ידי הבנק, דהיינו בשנת 1993.

המסגרת המשפטית

בשנת 1992 תוקן חוק הערבות ולחוק העיקרי נוספה הוראה כי תביעה כנגד ערב תוגש לאחר שניתן פסק דין כנגד החייב וראש ההוצאה לפועל אישר שהנושה נקט בכל הליכי ההוצאה לפועל (לרבות הליכים כגון מימוש משכנתא ומשכון זכויות בדירת מגורים) אשר באפשרותו.

לאור תיקון זה, ניתנו בבתי המשפט מספר פסיקות הקובעות שעילת תביעה כנגד ערב לא קמה אלא לאחר אישור מיצוי הליכים שניתן לנושה על ידי ראש ההוצאה לפועל. גישה אחרת אשר הוצעה בפסיקות בתי המשפט היא למנות את תקופת ההתיישנות במועד מוקדם יותר – לדוגמא, מועד מתן פסק הדין כנגד החייב העיקרי. הרציונאל מאחורי קביעת ההתיישנות במועד מוקדם יותר הינו כי יש למנוע פגיעה מופרזת מדי בערב וביכולתו להציג הגנה ראויה.

      קראו עוד בתחום:

• אחריות צד שלישי להעברת משכורת של חייב - הליכי הוצאה לפועל
• הטלת סנקציה של הגבלת רישיון נהיגה על חייב בהוצאה לפועל
• למרות התיקון לחוק, לא נפגעו הליכי הגבייה בהוצאה לפועל
• הבנקים לא חושפים מידע לגבי חייבים בהוצאה לפועל - תביעה ייצוגית

השופטים ציינו כי אכן מדובר בשאלה משפטית מורכבת. מחד גיסא, התיקון לחוק הערבות חוסם את דרכו של הנושה להגיש תביעות נגד הערב בטרם יש בידיו אישור מיצוי הליכים. מאידך גיסא, תיקון זה בה להיטיב עם הערב ולהבטיח כי הפנייה כנגדו תהיה "מסדר שני". הפרשנות אשר קובעת את מועד אישור מיצוי ההליכים עלולה גם לפגוע בערב במובן שהיא מאפשרת הגשת תביעה כנגדו לאחר שנים רבות.

למעשה, ניתן לומר כי הספק נובע מהשאלה האם התיקון לחוק הערבות הוא בבחינת מתן הגנה לערב באמצעות דרישה למיצוי הליכים או שמא מדובר בשטר כפול – דהיינו, הדרישה למיצוי הליכים נגד החייב אינה עוצרת את מניין תקופת ההתיישנות בתביעה נגד הערבים לחובו. בית המשפט קבע כי במקרה זה יש להכיר בכך שמועד ההתיישנות נמנה מעת עם מתן אישור מיצוי ההליכים.