הוצאה לפועל - עיקול כספי ביטוח?
| דרגו את המאמר |
|
השבת כספים במסגרת הוצאה לפועל שניתנו בטעות
האם חברת ביטוח, אשר עיקלה כספים של חייב והעבירה אותם לזוכה, למרות שהחייב איננו בעל הפוליסה, זכאית לקבל את הכספים חזרה מן הזוכה? בקשה בעניין זה הוגשה לבית המשפט השלום במסגרת תיק הוצאה לפועל בו היו מעורבים חייב, זוכה, חברת ביטוח (בה הייתה פוליסת ביטוח של החייב), וגרושתו של החייב (בעלת הפוליסה דנא).
קראו עוד בתחום:
- חוסר תום לב במימוש משכנתא
- האם ניתן לעקל ציוד משרדי של עורך דין על ידי ההוצאה לפועל
- האם אי ידיעת קרוא וכתוב יכולה להביא לביטול שטר חוב?
- בית המשפט ביטל עיקולים נגד אשתו של סרבן מס
הזוכה פתח באוקטובר 2004 תיק הוצאה לפועל נגד החייב, לביצוע פסק דין שנפסק לחובתו. החוב בתיק הסתכם אותה העת בשיעור של כ-400 אלף שקלים ובמסגרת הליכי הגביה שנקט הזוכה, הוטל באפריל 2008 עיקול על זכויות החייב אצל חברת הביטוח. חודש לאחר מכן השיבה חברת הביטוח כי "נרשם עיקול" ולנוכח תשובתה הגיש הזוכה בקשה למימוש הכספים המעוקלים. בקשתו אושרה והמחזיקה העבירה לו כספים בשיעור של 90 אלף שקלים שהיו מצויים בפוליסת הביטוח של החייב.
שלושה חודשים לאחר מכן עתרה המחזיקה בבקשה להורות על השבת הכספים, שכן הם הועברו על ידה עקב טעות אנוש ובתום לב, מבלי לבדוק כי הפוליסה אינה בבעלותו של החייב אלא של גרושתו. הזוכה התנגד לבקשת ההשבה ואילו הגרושה הצטרפה, כמובן, לחברת הביטוח.
בבית המשפט עמדו, אי לכך, שלוש שאלות במחלוקת:
- האם קיים הליך לפיו זכאי מחזיק לדרוש השבה של כספים שהועברו על ידו לזוכה, לאחר שניתן צו עיקול, לאחר שהמחזיק השיב בחיוב לצו העיקול ולאחר מימוש הכספים בפועל והעברתם לזוכה?
- האם הליך כאמור דינו להתברר בפני רשם ההוצאה לפועל או שמא בפני בית המשפט?
- בהנחה שנתונה לרשם ההוצאה לפועל הסמכות להורות על השבת כספים, האם בענייננו הונחה תשתית עובדתית ומשפטית המזכה את המחזיקה בהשבת הכספים?
האם קיימת סמכות לבטל "שגיאות טכניות"?
בית המשפט קבע כי דין הבקשה להתקבל וזאת בהתאם לנסיבות המיוחדות של העניין. לדברי השופטים. דחיית הבקשה עלולה הייתה להביא להתעשרותו של החייב שלא כדין, על חשבון המחזיקה (שתצטרך להשיב את הכספים לגרושתו). תוצאה זו איננה צודקת ויש בה כדי לקפח את המחזיקה בגין טעות בתום לב.
השופטים ציינו כי הליכי הוצאה לפועל, שרק טבעי שהינם דינאמיים ומהירים, נעשים לא אחת תוך שיתוף פעולה טכני בין גורמי מידע שונים (תאגידים, חברות ביטוח, בנקים וכו’). הליכי גבייה של חובות בהוצאה לפועל הינם הליכים מערכתיים אשר עלולים להיעשות תוך כדי "שגיאות".
בית המשפט קבע כי על מערכת דיני ההוצאה לפועל להכיר בקיומן של תקלות שונות, וכאשר ניתן – יש להשיב את המצב לקדמותו. כמו כן, המחוקק העניק לרשם ההוצאה לפועל סמכויות מתאימות להתמודד עם שגיאות מסוג זה במקום בו נפגעים צדדים שאינם קשורים להליך.
"סמכותו של ראש ההוצל"פ מכח תקנה 126א’ לתקנות ההוצאה לפועל, איננה מוגבלת לתיקון פגמים טכניים בלבד. ראש ההוצל"פ רשאי לתקן פגמים מהותיים שנפלו בהליכי ההוצל"פ המובאים בפניו, ככל שייראה לו צודק", כתבו השופטים בפסק הדין.
הפוליסה איננה בבעלותו של החייב, הכספים יושבו לגרושתו
בית המשפט ציין כי המחלוקת בהליך נשוא הבקשה איננה סבוכה ואיננה מצריכה קשיי הוכחה. מטעם המחזיקה הוגש תצהיר של עדה אחת, ותצהיר נוסף הוגש גם מצדה של הגרושה. השופטת קבעה, לאחר בחינת הראיות והעדויות שהוצגו בפניה, כי חברת הביטוח כלל לא הייתה אמורה ליתן תשובה חיובית לצו העיקול, ולא היה מקום לממש את הכספים בפוליסה הנטענת.
לאחר בחינת המוטבים בפנסיה המדוברת, נמצא כי גרושתו של החייב הייתה בעלת הפנסיה, ואילו החייב היה מבוטח בה ותו לא. אי לכך, מדובר בפוליסה השייכת לה, והיא המפקידה בה כספים שונים במועדים שונים. אי לכך, אין אלה כספי החייב והזוכה אינו זכאי להם.
