מתן פסק דין כספי לשיעורים בכדי להימנע מהליכי הוצל`פ

דרגו את המאמר

בקשה למתן פסק דין כספי לשיעורים

המבקשת הינה לקוחה של חברה סלולארית, אשר צברה חוב של 4,320 שקלים כלפי החברה. הלקוחה ביקשה להיפרע מחוב זה בתשלומים, על מנת להימנע מתהליכי הוצאה לפועל. המבקשת, אם חד הורית ומובטלת, הציעה תשלום חודשי בגובה 300 שקלים לחברה הסלולארית, אשר ישולם באמצעות שיקים של בן זוגה לשעבר.

המבקשת טענה כי היא מתגוררת עם שלושת ילדיה הקטנים בדירה באשקלון, עליה היא משלמת דמי שכירות חודשיים בסך 1,800 שקלים, וזאת בעוד הכנסותיה החודשיות מסתכמות ב-1,500 שקלים, אותם היא מקבלת מבן זוגה לשעבר במסגרת הסדר מזונות.

בא כוח המשיבה טען כי אין זה ממין העניין לבצע חקירת יכולת על מנת לעמוד על כושר החזר של המבקשת, שכן הסדרי תשלומים ממין זה אינם נקבעים על ידי בית המשפט. לטענת המשיבה, מדובר בהסדרים אשר נקבעים בהליך שמתבצע על ידי ההוצאה לפועל, ושם ניתן צו תשלומים לאחר חקירת יכולת.

למעשה, המשיבה טענה כי המבקשת לא העלתה כל טענת הגנה נגד התביעה הכספית, מלבד טענות ביחס למצבה הכלכלי. אי לכך ראוי היה, לטענת המשיבה, לדחות את הבקשה על הסף. ההליך הראוי לקביעת צו תשלומים בהתאם לתקנות הינו בחקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל, ולא בהתנגדות לתובענה בסכום קצוב בבית משפט. לפיכך המשיבה קראה לבית המשפט להורות על המשך הליכי הוצאה לפועל, ולהפנות את המבקשת להגיש בקשה לחקירת יכולת בפני ראש ההוצאה לפועל.

הימנעות מפתיחת תיק הוצאה לפועל

בית המשפט קבע כי אין מקום לטרטר את הנתבעת להליכי הוצאה לפועל, כאשר ברור כי האחרונה מעוניינת לשלם את חובה. ככלל, נקבע כי נהוג להפעיל הליכי הוצאה לפועל כנגד אנשים המתחמקים מתשלום חובם, ולא כנגד אנשים הרוצים לשלם את חובם, אך קשה להם לעמוד בהסדר התשלומים המבוקש מצד המזכה.

עוד מצא בית המשפט כי המבקשת ניסתה להגיע בעבר להסדר תשלומים לשיעורים עם החברה הסלולארית, אך ללא הועיל. החברה, באמצעות נציגיה, התעלמו ממצבה הקשה של המבקשת ולא ניאותו להגיע להסדר. על כן נראה שהמשיבה פעלה בצורה לא ראויה, במיוחד לאור העובדה שמדובר על חוב קטן, אותו חבה אם חד הורית לשלושה ילדים קטנים, המצויה במצב סוציו-אקונומי קשה.

היקף סמכותו של בית המשפט

בית המשפט מתנגד לטענותיה של המשיבה, אשר דוגלת בגישה פורמליסטית ורואה את בית המשפט כבעל תפקיד אחד בלבד בהקשר זה – לקבוע מי חייב וכמה, ותו לא. עובדה היא שלמשל בהליכים פליליים בית המשפט יכול להורות על צו הריסה, אך לעכב את ביצועו לחודשים ולעיתים גם לשנים. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על מאסר של נאשם, ולעכב את ביצועו לתקופה שתראה לו. כך גם בהליכים אזרחיים בית המשפט יכול להורות לנתבע לשלם סכום, אך לעכב את ביצוע פסק הדין לתקופה של מספר חודשים, עד שהחייב יצליח להתארגן ולאסוף את אותו סכום.

כל עוד החלטות בית המשפט לא פוגעות בזכויות הקנייניות של המשיבה, מבחינת שלילת שיערוך הסכום המשולם, לבית המשפט נתונה הסמכות להורות על תשלום החוב לשיעורים, כדי לאפשר לנתבעת לעמוד במטלה, ולא להפנות אותה להליכי הוצאה לפועל. הפניה מיותרת להליכי הוצאה לפועל גורמת לבזבוז משאבי המערכת, לעומס בלתי נסבל בהוצאה לפועל, וכן לבזבוז זמנם של הצדדים.

יתירה מזו, משהבטיחה הנתבעת להמציא שיקים של הגרוש שלה, בעצם השתפר מצבה של התובעת, שכן כעת תהיה לה ערובה של חייב נוסף בגין החוב, ועל כן לא רק שזכויותיה הקנייניות לא נפגעו, אלא הן אף שודרגו. בית המשפט פסק כי החוב ישולם בשיעורים, באמצעות שיקים של גרושה של התובעת, בתשלומים של 360 שקלים מדי ראשון לחודש. עם כיסוי החוב הנומינלי תמציא המשיבה למבקשת יתרת חוב השערוך, וזה ישולם בתשלום אחד.

אי עמידת הנתבעת באחד התנאים שצוינו לעיל יאפשרו לבא כוח התובעת לפנות לבית המשפט, ולבקש חידוש הליכים בהוצאה לפועל. לאור סירובה של התובעת להגיע להסדר כספי, לא נפסקו לאחרונה החזר הוצאות משפט.