חייב העביר בעלות על עסק לחברתו בגין חוב בהוצאה לפועל

דרגו את המאמר

תביעה בגין אי תשלום חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל

החייב והזוכה היו נשואים במשך מספר שנים ובמהלך נישואיהם נולדו להם שני ילדים. לאחר שהשניים החליטו להיפרד, נפסק בבית המשפט לענייני משפחה כי הבעל יישא בתשלום מזונות על סך 2,500 שקלים לחודש. עם זאת, החייב לא עמד בתשלומים אלו. אי לכך, הזוכה וילדיה פנו ללשכה להוצאה לפועל וביקשו לסייע להם להביא לביצועו של פסק הדין.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי הבעלות לשעבר של החייב על פאב-מסעדה בעיר באר שבע. הפאב נפתח בשנת 1999 אך בשנת 2006 החייב סגר את תיק העצמאי ברשות המס. מטרתה של פעולה זו הייתה שנויה במחלוקת בין החייב לגרושתו. האישה טענה כי החייב המשיך לעבוד בניהול המסעדה במעטה של עובד, וזאת לאחר ובעקבות נקיטת ההליכים נגדו בהוצאה לפועל.

      קראו עוד בתחום:

• עיקול כספים ללא סיבה יזכה את הנפגע בפיצויים בגין פגיעה בשם הטוב
• עיקול משכורת בעקבות חוב על פי פקודת העיריות

• עיקול דירה של בתו וחתנו של חייב או שמא ביטול עיקול?

האישה הוסיפה עוד כי ימים ספורים לאחר שנסגר הפאב-מסעדה, נוסדה באופן רשמי חברה נוספת במקום סמוך על ידי חברתו של החייב. חברה זו קיבלה כמעט את אותו השם של העסק של החייב ואף העסיקה את החייב כשכיר בה. כמו כן, כתשעה חודשים לאחר מכן הועברו המניות בעסק זה לבעלותו של אדם שלישי שעזב את הארץ מיד לאחר מכן.

כמעט במקביל להקמת הפאב-מסעדה החדש, חתמה חברתו של החייב על הסכם שכירות לרכישת המבנה בו היה עסקו של החייב ורכשה ממנו את הציוד והסחורה (בתמורה ל-11,660 שקלים). כמו כן, החל מספטמבר 2007 מועסק החייב בעסק החדש (לאחר שפוטר כביכול מהעסק הראשון).

הברחת נכסים - המסגרת המשפטית

סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 נועד למקרים שבהם מבקשים חייבים לעקוף את נושיהם על ידי העברת נכסים לזולתם. להלן לשון הסעיף - "בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".

כמו כן, פסיקה עניפה עסקה בסעיף, ובהשלכותיו, וקבעה כי הוא במהותו "הרמת מסך" מעבר לזכויות קנייניות רשומות, ומטרתו ברורה ומובנת - מאבק בחייבים אשר מוסיפים לשלוט ברכושם ולנהוג בו מנהג בעלים, אך מסתירים את דבר בעלותם על-ידי יצירת מצג שונה במרשם".

במקרה לפנינו - החייב הינו הבעלים של העסק

במקרה דנן בית המשפט קבע כי לאחר בחינת הראיות והעדויות, ניכר שיש לקשור בין העסק בו עובד החייב לבין הבעלות עליו. השופטים ציינו כי התקיימה סמיכות זמנים בין ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל לבין העברת הנכסים. 

כמו כן, הבעלות על העסק נרשמה על שמה של ידועתו בציבור של החייב. עם זאת החייב הכחיש כי בינו לבין בעלת המסעדה מתקיימים יחסי אישות. עניין זה היה לו לרועץ כאשר הזוכה חשפה שלו ולבעלת העסק יש ילד משותף.

זאת ועוד, מכירת העסק הקודם לאדם שלישי שנעלם מהארץ עוד באותו היום העלתה אף היא חשד כלפי החייב ובת זוגתו. החייב טען עוד כי עבד בתור שכיר אך הסתבר כי לא הייתה הפסקה משמעותית בין עבודותו שבני המקומות. יותר מכך, החייב החל לעבוד ב"מסעדה החדשה" בתור נהג, מנהל וטבח, באותם תנאים ובאותה משכורת. כמו כן, הגרושה הציגה פרטים נוספים כגון חשבוניות חשמל על שמו של החייב, פרסום באתר מסעדות האינטרנט המציג את החייב כבעליה של המסעדה, חובות ארנונה על המקום הנושאות את שמו ועוד.

מכל האמור לעיל, בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי יש להכריז על החייב כבעלים של המסעדה הנטענת ועל כן אין הוא יכול לחמוק מתשלום המזונות או להצהיר סכומים בפחת במהלך חקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל.