החלטה בעניין עדכון פרטי חייב שנפטר

דרגו את המאמר

האם ניתן לחייב את יורשיו של חייב שנפטר בתשלום חובו?

זוכה בתיק הוצאה לפועל הגיש בקשה לעדכון פרטי חייב, לאור העובדה כי החייב נפטר בטרם נפרע חובו במלואו. עקב כך הגיש הזוכה את בקשתו בפני רשם ההוצאה לפועל, כי פלונית, מגישת הבקשה למתן צו ירושה על פי רשם הירושות, תהא מעתה לחייבת בתיק זה, במקום החייב המנוח.

האם פטירת חייב איננה קוטעת את הליכי ההוצאה לפועל? הזוכה סמך את בקשתו על סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל, המתיר המשך הליכים כנגד נכסי העיזבון שבידי יורשי החייב המנוח, לרבות הזוכים במנה על פי צוואה. סעיף זה קובע כי במקרה ומת החייב, אין הדבר מפסיק באופן אוטומטי את ההליכים כנגד עיזבונו במסגרת ההוצאה לפועל. החוק מסמיך את ראש ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים כלפי נכסי העיזבון, בין שהם נמצאים בידי מנהל העיזבון, ובין שהועברו ליורשי החייב, על פי צוואתו של האחרון.

בית המשפט ציין כי הכוונה בסעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל אינה כי מעתה ואילך כל יורש או נהנה על פי צוואה, יירש את חובותיו של החייב המנוח. הרציונל המנחה במקרה של פטירת החייב הינו כי מותו של האחרון לא יעכב את מימוש הליכי פשיטת הרגל, ועל כן יש להתמיד בהם באופן בו היו נמשכים לו נותר החייב בחיים, ולשם כך כל נושה רשאי להגיש בקשה לניהול עזבונו של החייב שנפטר.

כאמור, ההליך יימשך, ויתנהל כפי שהיה מתנהל לו המנוח היה בחיים. תחילה, יהיה על המבקש להוכיח את החוב כלפיו. אותה חובת הוכחה, איננה מחייבת הצגה של פסק דין או שטר לטובת המבקש, אלא במרבית המקרים די בהעלאה של מכלול טענות המאפשרות ביסוס של החוב.

לבית המשפט נתון שיקול דעת במקרים אלו, ועליו לקבוע האם להעניק צו ניהול עזבון בפשיטת רגל. בהקשר זה, אין משמעות לגודל החוב או שווי העיזבון, וצו ניהול עיזבון בפשיטת רגל יכול להינתן גם אם שוויו של מכלול נכסי העיזבון לא יאפשרו פירעון מלא של החוב, אלא רק של מקצתו.

מירב המשמעות בשיקול זה, תתייחס דווקא לאופיו של החוב. במקרים בהם קיים קושי להוכיח את קיומו של החוב, או את הנסיבות בהן נוצר והיקפו המדויק, רשם ההוצאה לפועל עלול לסרב לבקשת הזוכה. במצב זה, יאלץ המבקש לפנות תחילה לבית המשפט, ולהמציא פסק דין לזכותו, המגדיר את גובה החוב, ורק לאחר מכן לפנות לרשם ההוצאה לפועל.

ניתן לממש את החוב מתוך נכסי העיזבון, אך לא בהפיכת יורש לחייב

תכלית חקיקתו של סעיף 78 לחוק ההוצאה לפועל היא למנוע את אובדן זכותם הקניינית של הנושים בנכסיו של החייב עקב פטירתו, אולם אין בכך הכוונה כי יורשיו של החייב יהפכו לחייבים במקומו, וייאלצו לכסות את חובותיו אף מעבר לירושה שהתקבלה ממנו.

על כן, ברור כי אין זה סביר כי גברת פלונית, מגישת הבקשה למתן צו ירושה, תהא לחייבת במקומו של הנפטר. אין מניעה מן הזוכה מלפעול בהליכי הוצאה לפועל כנגד נכסי העיזבון שבידי יורשי החייב המנוח, אם ידועה לו זהותם, אך בית המשפט לא ייעתר לבקשה לחייב יורש אחד במלוא גובה החוב, ללא קשר להיקף העיזבון, או לחלקו של אותו יורש בעיזבון האמור. היעתרות לבקשת הזוכה, משמעותה כי ניתן יהיה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל גם כנגד גופם של יורשים, ונכסיהם שאינם נכסי עזבונו של חייב שהלך לבית עולמו, וברור כי לא לכך התכוון המחוקק, בחוקקו את סעיף 78.

על פי סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, חייב הוא מי שניתן פסק דין לחובתו, ואילו זוכה הוא מי שניתן פסק דין לזכותו, לרבות חליפיו. בניגוד לזהות שנקבעה בין הזוכה לחליפיו, לא מצא המחוקק לנכון לקבוע זהות בין חייב לחליפיו. מכאן ברור שאין להיעתר לבקשה זו, המבקשת מרשם ההוצאה לפועל להחליט על דעת עצמו על זהות זו.