האם צד ג` ישלם חוב אשר מגיע לחייב עבור זוכה בתיק הוצאה לפועל?

דרגו את המאמר

תשלום חוב של צד ג’ לחייב לא יועבר לזוכה

בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לדון בערעור אשר הוגש על החלטה של רשם ההוצאה לפועל. הזוכה בתיק דנן החזיק בתיק הוצאה לפועל כנגד חברת בנייה אשר התקשרה בעסקאות קומבינציה עם צד ג’.

הזוכה טען כי צד ג’ זה החזיק בחוב של 50,000 דולרים אמריקנים מול החייבת ועל כן רשם ההוצאה לפועל צריך להורות על תשלום כסף זה אליו. הזוכה תלה יהבו בהוראה שניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל ובה נאמר כי "הזוכה רשאי לעקל כספים המגיעים לחייבת מצד ג’, מכוח הסכם הקומבינציה או מכוח כל הסכם אחר".

      קראו עוד בתחום:

• תביעה של בעלת דוכן פיס נגד מהמר בכרטיסי צ'אנס בגין חוב
• עיקול משכורת בעקבות חוב על פי פקודת העיריות
• הוצאה לפועל - הרכב יעוקל למרות שההלוואה נפרעת בזמן

לעומת זאת, צד ג’ התנגד בתוקף לתשלום הכספים הנטענים וטען בפני בית המשפט כי אין כל חוב מוסכם בינו לבין החברה החייבת. הזוכה טען כי במסגרת עסקת קומבינציה (אשר לא הגיעה לכדי מימוש בגין קריסתה הכלכלית של החייבת), הוסכם בין הצדדים שצד ג’ יקצה חדר לזכותה של החייבת בדירות "לשם סילוק חוב". כמו כן, הזוכה הוסיף כי בין הצדדים התנהלו דיונים רבים לגבי חוב זה במרוצת השנים. עם זאת, צד ג’ טען כי מעולם לא הודה הוא בקיום החוב ועצם קיום ההליכים רק מצביע על המחלוקת בין הצדדים לגביו.

בית המשפט קובע - לא הוכח קיום של חוב ולא הוצגו אסמכתאות לגביו

בית המשפט קבע כי דין הערעור להידחות שכן לא הוכח כל חוב בין צד ג’ לבין החייבת. השופטים ציינו בפסק הדין כי לצד ג’ היו שתי קרקעות ולגבי אחת נתבצעה עסקת הקומבינציה הראשונה. לאחר ביצוע עסקה זו, קיבל צד ג’ את שהתחייבה החייבת לתת לו אך בין הצדדים היו השגות לגבי טיב הבנייה. כמו כן, לחייבת ו/או למנהלה היו טענות בדבר כספים נוספים שצד ג’ כביכול חב לה (אותם 50,000 דולר).

במשך תקופה ארוכה בת שנים לא מועטות ניהלו ביניהם הצדדים דין ודברים בעניינים אלו אך לא הגיעו להסכמות. ללא קשר לכך, צד ג’ ביקש לממש את הפוטנציאל אשר בקרקע נוספת שהייתה בבעלותו. משעלתה האופציה להסכם חדש עם החייבת סבר צד ג’ שלשם הפקת הרווחים שהוא צופה (ואם תנאי ההסכם יקויימו) כדאי לו לשלם לחייבת סך של 50,000 דולר - בדמות חצי חדר או בצורה אחרת.

בסופו של היום, לא התקיים התנאי המתלה בהסכם וההסכם בוטל. עם ביטול ההסכם בוטלו גם ההסכמו בין החייבת לצד ג’ לגבי 50,000 הדולרים. בענייננו, אין לומר כי קביעות רשם ההוצאה לפועל לא היו מבוססת על הראיות שנשמעו בפניו. ההיפך הוא הנכון. החלטתו ניתנה לאחר שהצדדים הגישו תגובותיהם, קוימו מספר דיונים, במהלכם נחקרו חלק מהמצהירים מטעם הצדדים ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים", כתבה השופטת בפסק הדין.

"על יסוד כל זאת ניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל החלטה מפורטת ומנומקת, הנתמכת בראיות, ולפיה דחה את גרסת המערער. איני סבורה כי נפלה טעות בשיקולי רשם ההוצאה לפועל או נמצא פגם אחר היורד לשורשו של עניין. סבורה אני כי רשם ההוצאה לפועל צדק כשקבע כי המערער לא הוכיח כהוכחה פוזיטיבית, כי המשיבות החזיקו בכספים שהחייבת זכאית להם, אשר נתפסו בצד העיקול".