אחריות צד שלישי להעברת משכורת של חייב - הליכי הוצאה לפועל

דרגו את המאמר

צד שלישי עיכב כספי משכורת של חייב למרות עיקול על כלל נכסיו

האם נושה אשר הטיל עיקול על נכסיו של חייב רשאי להגיש תביעה כנגד צד שלישי בגין הפרה של צווי העיקול והימנעות מהעברת הכספים לידיו או לידי ההוצאה לפועל? פעמים רבות ייתכן והצד השלישי אשר מחזיק בכספים יחויב בגין מעשיו המכוונים. עילות נוספות לחיובו של צד שלישי הינן אי הכרת החובות המוטלות והפרת צווי עיקול מחמת רשלנות.

תקנה 73(א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי הודעת עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב (אשר מוגשת על ידי טופס 14) אמורה לפרט את החובות המוטלות על הצד השלישי לפי סעיפים 44, 46, 47, 48 לחוק. בהודעה זו נכללת הוראה מפורשת כלפי הצד השלישי אשר מודיעה כי כל הנכסים של החייב הנמצאים בידיו הינם נכסים מעוקלים לפי כדין.

      קראו עוד בתחום:

• עיקול משכורת בעקבות חוב על פי פקודת העיריות
• פיגורים בתשלומים לקופת הכינוס בגין עיכוב משכורת - האם בתום לב?

כיצד אפוא צריך לנהוג צד שלישי אשר מקבל הודעת עיקול זו? על פי תקנות ההוצאה לפועל, עשרה ימים לאחר קבלת צו העיקול, מוטל על הצד השלישי להגיש להוצאה לפועל רשימה מפורטת של כלל נכסי החייב הנמצאים בידיו.

על הצד השלישי לפרט גם נכסים אשר אמורים להגיע לידיו בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת הצו (לרבות מיטלטלין, כספים, זכויות, מקרקעין, חובות, ניירות ערך וכו'). במידה ומגיעים לידיו של הצד השלישי נכסים נוספים של החייב במהלך שלושת החודשים הבאים, עליו לדווח על כך להוצאה לפועל בתוך עשרה ימים.

עיקול משכורת, האמנם?

מהו מעמדה של משכורת של חייב אשר הוצא צו עיקול על כלל נכסיו? על פי תקנות ההוצאה לפועל, עיקול משוכרת יכול להיות רק מעבר למינימום הקבוע בחוק.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי, נדרש השופט כאמל סעב לבחון את סוגיית אחריותו של צד שלישי שהחזיק במשכורתו של חייב אשר ניתן כנגדו צו עיקול לכלל נכסיו. מדובר בחברה שהעסיקה חייב אשר היה חייב לבנק כספים ובגין כך הוטל עיקול על משכורתו.

הודעת העיקול הגיע לחברה בה הועסק החייב. חרף קבלת צו העיקול, המשיכה החברה לשלם לחייב את משכורתו באופן מלא. הבנק פנה לחברה וביקש ממנה לקבל את הכספים המגיעים לו ממשכורותיו של החייב. החברה טענה כי היות ומדובר בעיקול משכורת, היה על הבנק להגיש הודעה לפי טופס 15 ולא טופס 14.

בית המשפט מיהר לדחות טענה מנהלית זו. בפסק הדין נכתב כי ברגע שקיבלה החברה הודעה על הטלת העיקול, היה עליה להגיש פנייה להוצאה לפועל בדבר כספי החייב שברשותה ולדווח כי מדובר בכספי שכר ועל כן צו העיקול לא חל עליה. לחילופין, היה על החברה לבקש מהוצאה לפועל הבהרות.

בית המשפט קבע כי הגישה של החברה כי לא מוטלת עליה אחריות מכוח טופס 14 שהגיע לידיה איננה מתקבלת. כמו כן, גם העבודה כי עסקינן במשכורת מעוקלות לא הועילה למערערת.

במקרה דנן, עמדה לחברה לרועץ עובדה נוספת. למעשה, במהלך הדיונים התברר כי מנהלת החברה הינה בת זוגתו של החייב. אי לכך נטען כי צל כבד מוטל על התנהגות החברה בפרשה כאשר ישנו קשר אישי בין החייב לבין גורמים בכירים בחברה. לסיכום, נקבע כי החברה הפרה בחוסר תום לב את צו העיקול ועל כן היא חויבה לשלם את מלוא סכום העיקול לבנק, תחת החייב.