האם ניתן לעקל ציוד משרדי של עורך דין על ידי ההוצאה לפועל
דרגו את המאמר |
|

האם ניתן לעקל ציוד משרדי בגין חובות של בעל המשרד?
עורך הדין (החייב) טען כי יש להסתמך על ההוראות שבס’ 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, בו נקבעה הגנה מפני עיקול לגבי חפצים הנחוצים לחייב למחייתו. עורך הדין ציטט את החוק המגן על "כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים - שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו".
לטענתו, המדינה מעוניינת לעקל ממשרדו מכונות ומכשירים (דוגמת מכונת צילום או מקרר) הדרושים לו לשם פרנסתו ופרנסת בני משפחתו. כמו כן, ציין החייב, ששוויים של המיטלטלין אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות. כאן המקום לציין כי החוק מגדיר כי שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(4) הוא בסך של 200 שקלים חדשים, ו-500 ₪ בעניין של מכונות.
בית המשפט השלום דחה את בקשתו של עורך הדין, וקבע כי למרות שהפריטים נשוא התובענה משמשים את החייב במשרד עריכת הדין, ונחוצים לו לניהול משרדו ולפרנסתו, התקנה הנ"ל מגבילה את שוויים של המיטלטלין שאין לעקל בגובה הסכומים דלעיל. אי לכך, בית המשפט קבע כי יכולה המדינה לעקל את מכונת הצילום, מרכזת הטלפון, הריהוט המשרדי, המקרר, המיקרו גל, הטוסטר, ועוד. בעקבות החלטה זו, עורך הדין ערער על החלטת בית המשפט וערעורו התקבל בבית המשפט המחוזי.
המסגרת המשפטית להגנה על ציוד משרדי
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, החל על המקרה דנן, משקף איזון בין שתי תכליות עיקריות: האחת, גביה מהירה ויעילה של החוב (על מנת לקדם לא רק את האינטרס של הזוכה הנושה אלא גם את טובת הציבור) והשנייה הינה הגנה על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק (תוך מניעת הפיכתו של החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה).
קראו גם:
סמוכה לתכלית זו התכלית הכללית שעניינה ההגנה החוקתית על כבוד האדם והחירות של החייב, כאשר הגנה זו אינה באה לידי ביטוי רק באמצעי קיום מינימאליים אלא בשמירה על יכולתו הבסיסית לקיים את עצמו. בכך נשמרת יכולתו הבסיסית של החייב לפתוח בדרך חדשה לאחר פירעון החוב ולשיקום כלכלי.
בית המשפט המחוזי קבע בעניין זה כי אין לקבל את טענותיה של המדינה, למרות החוב הגדול של החייב לרשויות המס (מיליון וחצי שקלים). נטילת הציוד הנ"ל ממשרדו של החייב תביא לפגיעה משמעותית בחופש העיסוק שלו. עיקולים אלו עלולים לשמוט מתחת לרגליו של החייב את האפשרות להחזיר חובו. כמו כן, השופטים ציינו כי תכילתה של ההגנה אשר העניק המחוקק לחייב אמורה לאפשר לו להתפרנס על מנת שיוכל להחזיר חובו. כיצד תוכל המדינה לגבות את החוב במידה והחייב לא יכול לעבוד היות ומשרדו ריק מציוד, תהו השופטים?
האם ניתן לעקל ציוד משרדי ממשרדו של עורך דין בגין חוב של בעל המשרד, או שמא מדובר באמצעים אשר דרושים לחייב לצורך פרנסתו ועל כן הם מוגנים מכל עיקול?