עיכוב יציאת תושב חוץ במסגרת חוב מזונות שלא שולם מעולם

דרגו את המאמר

מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ, בשל חוב מזונות

אם חד הורית לשני ילדים אשר נולדו בשנת 2000, תבעה את אבי הילדים, תושב חוץ בעל אזרחות אמריקאית, לתשלום מזונות. תביעתה של המבקשת התקבלה בשנת 2002, ונקבע כי על החייב לשאת בתשלומים חודשיים של 3,200 שקלים. מאז חיובו במזונות הקטינים ועד עצם היום הזה לא שילם החייב דבר. סך החוב שהצטבר הינו 600,000 שקלים, וחוב זה מוסיף לגדול מדי חודש.

במסגרת הליכי האכיפה שננקטו כנגד החייב לפני מספר שנים, בכדי לנסות להביאו לפרוע את מזונות ילדיו הקטינים, עוכבה יציאת האחרון מן הארץ. בערעורו של החייב בפני בית המשפט העליון בוטל הצו, ונבקע כי בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, אין מעכבים יציאת תושב חוץ מן הארץ, שכן ניתן לאכוף את פסק המזונות אף בארצו של החייב.

החייב יצא מן הארץ ומאז שב וביקר כאן מספר פעמים. עם זאת, כאמור, לא שילם החייב דבר על חשבון חוב מזונות. לאחרונה, הגיע החייב ארצה לשם ביצוע בדיקות רפואיות, אשר עלות ביצוען בישראל זולה מעלות ביצוען בארצות הברית. כאשר נודע הדבר לזוכה, היא ביקשה לעכב את יציאתו מישראל, וקיבלה צו במעמד צד אחד.

החייב הגיש בקשה לביטול הצו, בטענה שאין לעכב את יציאתו של תושב חוץ מישראל, כפי שנקבע בערעורו בעליון. הזוכה מאידך סבורה, כי בנסיבות העניין, בהן החייב לא פרע את דמי המזונות אף פעם, יש מקום לעכב יציאתו מן הארץ, וזאת חרף היותו תושב חוץ.

המסגרת הנורמטיבית

האיזון הנדרש במקרה זה הוא בין זכותו החוקתית של החייב לתנועה, והפגיעה החמורה שתגרם לו, מפאת היותו תושב חוץ, אם תישלל זכותו לצאת את הארץ, ובין זכותם החוקתית של הקטינים לקניינם, הוא זכותם למזונותיהם הפסוקים, וכן זכותם החוקתית לכבוד.

בית המשפט פסק כי האיזון שביצע בית המשפט העליון בעניין זה היה נכון לשעתו, וזאת בהתאם לנסיבות שהיו ידועות אז. אך בחלוף כשבע שנים מאז הותרה יציאתו של החייב מן הארץ, אשר במהלכן לא שילם האחרון דבר בגין חוב המזונות, איזון זה השתנה. ככלל, נמנעים מלעכב יציאת תושב חוץ מן הארץ, אף אם אינו פורע את חובו, משני טעמים. האחד, הפגיעה הקשה בחייב המנותק ממרכז חייו, ממשפחתו ומעבודתו, והאחר, העדר התועלת שבניתוק החייב ממקור פרנסתו, שכן לא יהיה בידו לפרוע את חובו באם לא יתפרנס.

איזון הזכויות

בזמנו, העדיף בית המשפט העליון את זכותו של החייב לתנועה על פני זכותם של הקטינים לקניין וכבוד, מאחר ולכאורה יכולה הזוכה לנקוט הליכי אכיפת פסק המזונות בארצות הברית, וכך יישמרו שתי הזכויות גם יחד. ברם, אפשרות זו הינה תיאורטית בלבד, שכן אכיפת פסק ישראלי בארצות הברית דורשת, מטבע הדברים, ממון, אשר איננו נמצא ברשות הזוכה.

הזוכה מטפלת מזה שנים רבות בשני קטינים, ללא כל סיוע מאת החייב או המוסד לביטוח לאומי, שכן הוראת סעיף 2 לחוק המזונות (1972) שוללת את זכות הקטינים לקבל את מזונותיהם מאת המוסד לביטוח לאומי, היות והחייב הינו תושב חוץ. בית המשפט קבע כי האפשרות התיאורטית, כי בידי הזוכה לאכוף את פסק הדין בארצות הברית לא מצדיקה את העדפת זכויות החייב על פני זכויות הקטינים. מסקנה זאת מתחזקת לאור שינוי הנסיבות שחל בחלוף השנים, בהן לא שילם החייב דבר על חשבון חובו.
 

סוגיית התועלת

לכאורה, אין כל תועלת בעיכוב יציאת החייב מן הארץ וניתוקו ממקור פרנסתו. אולם, נראה כי בעבר יציאת החייב מן הארץ לא הועילה לשם פירעון החוב. החייב לא הצביע על כל מניעה כי יעבוד לפרנסתו בישראל, ואזי ניתן יהיה לאכוף עליו את פירעון דמי המזונות. אשר על כן נדחתה בקשת החייב לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, אלא אם יפקיד האחרון סך של 100,000 שקלים על חשבון פירעון חובו, וימציא שני ערבים לפירעון המשך החוב.