עיקול על הנכס יביא לביטול העברת זכויות במתנה - לא הוכח תום לב

דרגו את המאמר

העברת זכויות במתנה ללא רישום – האם עיקול יבטל ההעברה?

הורים העבירו זכויותיהם בדירה במתנה לילדיהם. עשרה חודשים לאחר מכן ביקשה עיריית תל אביב להטיל עיקול על הנכס בשל חוב בהוצאה לפועל. האם העיקול יוטל או שמא הטלתו נעשתה שלא כדין?

הילדים טענו כי ההורים העבירו להם את הזכויות ללא תמורה, העסקה דווחה למס שבח והם זכאים להירשם כבעלי הנכס. לטענתם, העיקול הוטל לאחר שהם רכשו את זכויות הבעלות בדירה והוא מונע מהם לרשום בלשכת רישום המקרקעין את זכויותיהם.

      קראו עוד בתחום:

• חייב נשוי לאשתו - האם ניתן לעקל את זכותו בהסדר איזון משאבים?
• כניסתו לתוקף של השלב השני לתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל
• מימוש משכון זכויות בנכס על ידי הבנק למרות אי העברת זכויות בפועל

העירייה טענה כי החוב עמד לפני העברת הזכויות על כ-350,000 שקלים בגין אי תשלום מים ואו ארנונה. כמו כן, בטרם הטלת העיקול, טענה העירייה, לא הוצג בפניה הסכם כשלהו בנוגע לעסקת המתנה. זאת ועוד, העירייה הצביעה על כך שהיא פעלה בהליכי גבייה שונים כנגד ההורים אך לשווא (ניתנו כנגד ההורים פסקי דין, נפתחו ארבעה תיקי הוצאה לפועל).

בית המשפט קבע כי במצב דברים זה, כאשר עסקת המתנה טרם הושלמה ברישום, ומדובר אפוא בהתחייבות בלבד (לתת מתנה), יש לבחון האם זכותה של העירייה מכוח העיקול גוברת על זכותם של הילדים.

עסקת מתנה שלא הושלמה

בע"א 11502/05 , לאניאדו ואח' נ' הולנד ישראל בע"מ ואח' (טרם פורסם), נדון מקרה דומה במסגרתו נערכה עסקת מתנה אשר לא הושלמה ברישום. גם במקרה זה לא נרשמה הערת אזהרה אודות עסקת המתנה. לאחר מכן, נרשם עיקול על זכויות נותן המתנה. הלכה פסוקה היא כי משנערך הסכם, ובו התחייבות של בעל מקרקעין להעביר לקונה את זכויותיו, קמה לקונה זכות מעין קניינית בנכס מיד עם היווצרות ההתחייבות.

זכות זו נוצרת גם בטרם העסקה נרשמה ואף עובר לרישום הערת אזהרה. כמו כן, זכות זו אינה מותנית בתשלום התמורה והיא גוברת על זכויותיו של נושהו של המוכר. עם זאת, זכויות מעין קנייניות הינן זכויות אשר בית המשפט הגדיר אותן "שבריריות ובלתי מגובשות" (קל וחומר כאשר הן עומדת מול זכויותיו של קונה בעסקת המכר).

האם הוכח תום לב?

למעשה, לנושה של המוכר אין זכות קניינית על הנכס מכוח העיקול. עם זאת, זכותו של הנושה למנוע מהחייב להבריח נכסים באמצעות העיקול, יוצרו גם היא אינטרס של הסתמכות מצידו אשר גוברת על זכותו של מקבל המתנה (במיוחד במידה והאחרון נמנע מרישום הערת אזהרה בגין אותה מתנה).

לסיכום, על פי רוב יועדף הנושה על פני מקבל המתנה. עם זאת, פתוחה בפני מקבל המתנה הדרך לנסות ולהוכיח כי עניינו הקונקרטי נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש להעדיף את זכויותיו על פני זכויות הנושה. למעשה, יהיה על מקבל המתנה להוכיח את תום ליבו של נותן המתנה והסרת כל ספק שמא נועדה ההעברה להברחת נכסים.

במקרה דנן, הילדים לא השכילו להרים את הנטל הדרוש על מנת להוכיח את תום ליבם של הוריהם. בכתב התביעה לא נמצא דבר אשר נגע לנסיבות העברת הזכויות ולא הוגש תצהיר כלשהו מטעם ההורים. זאת ועוד, הילדים אף לא הכחישו דבר אודות קיומו של החוב, והוכח כי ההורים ידעו על החוב בזמן החתימה על תצהירי העברת הדירה.