האם ניתן לעקל ערבות לחזרת ילדים, במסגרת הוצאה לפועל של חוב מזונות

דרגו את המאמר

האם ניתן לעקל ערבות בנקאית לצורך תשלום מזונות?

בית הדין הרבני הגדול נדרש לדון, האם ניתן לעקל כספים אשר הופקדו כערובה לחזרת ילדים לחזקת אימם, לצורך תשלום מזונות בגין אי עמידתו של הגבר בהסכם הגירושין.

בני הזוג נישאו זו לזה בשנת 1991 ונולדו להם ארבעה ילדים. במהלך הנישואים עבר הגבר לגור בארה"ב ונישואיהם הצדדים עלו על שרטון. בחודש יוני 2005 התגרשו בני הזוג לאחר שחתמו על הסכם גירושין. בית המשפט לענייני משפחה הורה לגבר לשלם מזונות זמניים לטובת שלושה מן הילדים אשר יעמדו על 4,800 שקלים לחודש. כמו כן, חויב הנתבע בתשלום הוצאות מדור ואחזקה בסך של 1,600 שקלים נוספים כל חודש.

      קראו עוד בתחום:

• בוררות לאחר מתן פסק דין לצורך ביטול חוב, האמנם?
• הוצאה לפועל - עיקול כספי ביטוח?
• הוצאה לפועל נגד אחי נצרת
• חוסר תום לב במימוש משכנתא

האם טענה כי הגבר לא שילם את הסכומים שהוטלו עליו ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל. במסגרת הליך ההוצאה לפועל, צבר הסכום חובות והועמד על עשרות אלפי שקלים.

הגבר מפקיד ערבות לחזרת הילדים לחזקת אימם

למרות החוב, הגבר ביקש בשנת 2007 כי הילדים יבואו לבקרו במקום מגוריו בארה"ב. בית הדין הרבני האזורי בנתניה הורה לאם לאפשר את המפגש, בכפוף להפקדת סכום של 100,000 ש"ח כערבות לחזרת הילדים לארץ.

הגבר הפקיד את הסכום המבוקש, אך עם חזרת העותרים ארצה, הגישה האישה בקשה דחופה למתן צו עיקול על 100 אלף השקלים. ראש ההוצאה לפועל הוציא את צו העיקול כמבוקש ובמסגרתו התבקש בית הדין הרבני להגיש להוצאה לפועל רשימה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו.

• מהו עיקול צד ג'?

בית הדין הרבני השיב כי לאחר העיון בצו העיקול של ראש ההוצל"פ, בהתאם לתגובות הצדדים, אין ראיה כי ההמחאה הבנקאית, נשוא העיקול, הינה נכס של החייב. כמו כן, בית הדין הינו המוטב הבלעדי למשיכת השיק. בית הדין הרבני הוסיף כי בביצוע העיקול, אובדת המטרה שלשמה הופקד השיק, ויש בכך משום שימוש לא ראוי בהליכי משפט. ביום 4.9.2007 הורה בית הדין הרבני האזורי בנתניה על החזרת סכום הערבות לידי אחיו של הגבר, לאחר שנקבע כי הכסף שהופקד הינו כספו שלו.

הכסף שייך לאחיו של החייב

האישה והילדים הגישו ערעור על החלטה זו לבית הדין הרבני. עם זאת, ערכאת הערעור סברה אף כי שאין מקום לעקל את הכסף. לטענת בית הדין הרבני, מדובר היה בנכס שלא שייך לחייב, אלא לאחיו, ועל כן אין מקום להמציא צו עיקול כנגדו.

"נראה לנו שאין מקום להתערבות של הוצל"פ, ואין לעקל כספים שהופקדו ע"י המבקש להבטחת חזרתם של הילדים ארצה למטרה אחרת כגון גביית מזונות הילדים", כתבו הרבנים בפסק דינם.