מחצית מהדירה שייכת לחייב, האם כונס הנכסים יפנה אותו מהמקרקעין?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

האם כונס הנכסים רשאי לפנות החייב מדירתו ולמכרה תמורת החובות?

בית המשפט נדרש לדון בתביעה שהגיש כונס נכסים לפירוק השיתוף בדירה בה גרים חייב ורעייתו.

לפי האמור בתיק ההוצאה לפועל שהוגש לבית המשפט, עמד חובו של החייב על כ-350,000 שקלים ומקורו בהלוואה שלא נפרעה במלואה. בנובמבר 2002 ניתן פסק דין כנגד החייב בבית המשפט וחודש לאחר מכן נפתח בעניינו תיק הוצאה לפועל. בשנת 2003, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הוטל צו עיקול על דירתו של החייב.

שנתיים לאחר מכן מונה עורך דין יצחק מקמל לכונס הנכסים לזכויות החייב בדירה ובחלוף שנה הומצא צו פינוי לחייב מדירתו. במסגרת החלטה שניתנה בתיק ההוצאה לפועל, כשלושה חודשים לאחר הוצאת צו הפינוי נקבע, כי על כונס הנכסים לעתור לפירוק השיתוף בדירת החייב בבית המשפט. אותה החלטה התייחסה בין השאר לשאלת הסידור החלופי בעבור החייב ובני משפחתו.

החייב ואשתו טוענים - בחישוב עם החובות, הדירה אינה שווה מאומה

מגעים בין הצדדים לגבי פירוק השיתוף וחלוקת התמורה העלו חרס ואי לכך הוגשה תביעה בעניין זה לבית משפט השלום בת"א. במסגרת התביעה עתר כונס הנכסים להורות על פירוק השיתוף בדירה ולהסמיכו למכור אותה תוך כדי שהוא מחלק את תמורתה בינו לבין אשת החייב, לאחר סילוק החובות הרובצים על הנכס, לרבות משכנתא לטובת בנק ירושלים.

 
החייב ואשתו טענו בכתב הגנתם, לאחר חישוב מתמטי של ערך הדירה בהתאם לחובות הרובצים עליה, כי לא תצמח לכונס הנכסים כל תועלת מפירוק השיתוף בדירה ומכירתה. אי לכך, טענו הנתבעים כי אין להורות לכונס לפרק השיתוף בדירה. לטענת התובעים, באם ימכור התובע את הדירה ויפרע בתמורתה את החובות העומדים כנגדה, לא יוותר לאחרון דבר מן המהלך.

בית המשפט מינה שמאי מקרקעין להעריך את שוויו של הנכס ונדרש לדון בעובדות שהוצגו לפניו.

האם ניתן לדרוש פירוק שיתוף בדירה, כאשר לא כל הנכס שייך לחייב?

ידוע כי דינו של כונס נכסים אשר נכנס בנעליו של חייב, הינו כדין שותף במקרקעין. סעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 קובע כי כל שותף במקרקעין זכאי בכל עת לדרוש פירוק שיתוף. במקרה דנן קבע ראש ההוצאה לפועל מפורשות, כי מכירתה של הדירה תבוצע בכפוף להסדרת סוגיית קורת גג חלופית לחייב ובני משפחתו.

 
בא כוחם של החייב ואשתו טען בבית המשפט כי לקוחותיו הינם אנשים חולים וקשי יום וכי אינם מסוגלים להעמיד לעצמם דיור חלופי. טיעון זה ניתן להביא בפני ראש ההוצל"פ אולם אין הוא אבן נגף בפני מתן צו פירוק שיתוף בבית המשפט. מן הפסיקה ידוע כי מצב בריאותי וכלכלי אינו עילה להימנע מפירוק שיתוף במידה ויהיה הפירוק כפוף להסדרת קורת גג חלופית.

בית המשפט מורה על פירוק השיתוף, אך מתנה מכירת הדירה במציאת דיור חלופי

שמאית המקרקעין קבעה כי שווי הדירה עומד על 520,000 שקלים ולפי טענת החייב ואשתו, חובות הארנונה מעורכים בכ-220,000 שקלים נוספים. עם זאת, אין בנתונים אלו בכדי לקבוע כי פירוק השיתוק בדירה הינו בלתי מתקבל על הדעת.

בית המשפט סיכם את דבריו ואמר כי "שוויה של הדירה בניכוי החובות הרובצים עליה, מעלה יתרה ממשית", ואי לכך הורה על צו פירוק שיתוף בדירה, אשר מכירתה תותנה במציאת דיור חלופי לבני הזוג הנתבעים.