חייב מוגבל באמצעים ביקש להפחית את צו התשלומים החודשי

דרגו את המאמר

בסוף שנת 2014, החליט רשם ההוצאה לפועל כי לאחר תשלום בסך של 10,000 שקלים, יוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו יאוחדו ויושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 5,000 שקלים. כחמישה שבועות לאחר מתן ההחלטה הגיש המבקש ערעור.

כנגד החייב מתנהלים שני תיקי הוצאה לפועל וחובותיו עומדים על 1,778,000 שקלים. עקב כך פנה אל לשכת ההוצאה לפועל וביקש להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים, לאחד את שני התיקים, ולהשית עליו תשלום חודשי בסך 200 שקלים בלבד.

הרשם ביסס את החלטתו עקב הוצאות גבוהות ונכסים שלא פורטו

הרשם הורה על העברת הבקשה לתגובת הזוכה ואף ציין כי הוצאות החשמל, המים והארנונה של החייב גבוהות מהסביר למשפחה, והוא לא מסר הסבר משכנע מדוע רעייתו אינה עובדת ואינה מסייעת לפרנסת הבית. הרשם הגיע למסקנה כי החייב לא ציין פרטי הנכסים שבבעלותו, וטען להוצאות גבוהות מהסביר ביחס ליכולתו המוצהרת ולגודל משפחתו.

עוד קבע כי החייב לא הוכיח עילה לקבלת תיק איחוד שני ולביטול פיגורי האיחוד שהיו לו. עם זאת לפנים משורת הדין, קבע כי ייפתח תיק איחוד כפוף לתשלום ראשוני בסך של 10,000 שקלים, וצו התשלומים החודשי בתיק האיחוד יעמוד על 5,000 שקלים.

החייב נקלע לחובות בגין ערבויות שנתן לאחיו

בעת הערעור טען החייב כי הרשם התבסס על הנחות עובדתיות שגויות, מאחר שמעולם לא היה לו תיק איחוד, לכן אין מדובר בתיק איחוד שני. ואף טען כי הוא לא הוכרז מעולם כמוגבל באמצעים והיו לו מספר תיקי הוצאה לפועל, שנסגרו טרם הגשת הבקשה, וכעת נותרו לו שני תיקים פתוחים בלבד.

עוד טען כי הרשם סבר שמשפחתו מונה שתי נפשות בלבד, אולם בתו הסטודנטית סמוכה עדיין על שולחנו, ותשלומי החשמל שהוצגו אינם גבוהים כפי שקבע, שכן מדובר בתשלומים לתקופה של חצי שנה. החייב הצהיר כי נקלע לקשיים כלכליים רק מעצם היותו ערב לעסק של אחיו, אשר קרס, ואין ביכולתו לפרוע את החובות. הוא עובד שכיר ומשתכר בחודש סך 5,000 שקלים, ואשתו שהיא מבוגרת, לא עבדה מעולם, לכן צו התשלומים בסכום של 5,000 שקלים אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום.

יש לדחות את הבקשה בשל אי גילוי הפרטים

הזוכה טען כי פתח את תיק הוצאה לפועל לפני כשנה, ועד כה החייב לא שילם דבר על חשבון החוב, אולם דאג לסגור מספר תיקים אחרים שהתנהלו נגדו בהיקף של 250,000 שקלים. עוד טען כי החייב מועסק על ידי אחייניו ומרוויח פי שלושה מהשכר המוצהר בתלוש המשכורת. וכי בבעלותו נכסי מקרקעין שונים, שאינו הצהיר עליהם. לפיכך יש לדחות את הבקשה, ואף להעמיד את התשלום החודשי על 10,000 שקלים.

במהלך הדיון הצהיר החייב כי לאחרונה פוטר מעבודתו, כך שאף השכר החודשי של 5,000 שקלים אינו משולם לו, והוא נרשם לקבל דמי אבטלה, אולם הם טרם קיבל אותם.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, ציין בית המשפט כי ההבדל המעשי בין הכרזה על החייב כמוגבל באמצעים ואיחוד התיקים, לבין דחיית בקשתו, הוא קטן ביותר, מאחר שתיק איחוד אינו יוצר שוני משמעותי לעומת ניהול שני התיקים בנפרד.

עוד השתכנע כי הזוכה אינו מתנגד לאיחוד התיקים, אלא להפחתת צו התשלומים, וכי לחייב לא היה לו תיק איחוד קודם לכן אין מניעה לאחד את שני התיקים הפתוחים. בית המשפט הדגיש כי בהכרזת החייב כמוגבל באמצעים, אין כדי למנוע מימוש זכויות הזוכה במקרקעין. ואף עמידתו של חייב בצו תשלומים, אינה שוללת את זכותו של הזוכה להטיל עיקולים על הנכסים ולהיפרע מהם.

בסופו של דבר התחשב בית המשפט בעובדה כי החייב אינו עובד ואשתו אינה יכולה לסייע בפרנסה, לכן קיבל את הערעור וקבע שהמבקש יוכרז כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו יאוחדו וצו התשלומים בתיק האיחוד יעמוד על 1,200 שקלים.

רע"צ 7378-02-15