מהי טענת כישלון תמורה בהוצאה לפועל?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 12 דירוגים בציון ממוצע: 3.3 מתוך 5 |
חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל לביצוע שטר או המחאה ולא מכיר בחוב, יכול לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש התנגדות לביצוע שטר. אחד הנימוקים הנפוצים להתנגדות לביצוע השטר, הוא טענת כישלון תמורה, שלפיה החייב מסר את השטר לזוכה עבור תמורה מסוימת שלא התקבלה, או התקבלה באופן חלקי בלבד.
כישלון תמורה הוא מצב שבו התמורה שאותה אמור היה הזוכה להעביר לחייב עבור שטר החוב או ההמחאה, לא התקבלה. במסגרת טענה זו, חייב המתנגד לביצוע השטר יכול לטעון בפני רשם ההוצאה לפועל כי לא קיבל את התמורה בגין השטר ועל כן אין להורות על פירעון השטר או השיק. כמו למשל כאשר המוכר לא סיפק את הסחורה לקונה, אך פנה אל לשכת ההוצאה לפועל כדי לממש את השיק שנתן לו הקונה.
ישנן דרגות שונות לטענת כישלון תמורה: כישלון מלא, כישלון חלקי בלתי קצוב וכישלון חלקי קצוב. הטענה הטובה ביותר להתנגדות לביצוע שטר היא הוכחה כי מדובר בכישלון תמורה מלא, כאשר מוכר הסחורה לא סיפק את הסחורה שהבטיח, או כאשר סיפק רק חלק ממנה או סיפק סחורה שאינה לפי המוסכם בין הצדדים והרוכש הודיע על ביטול החוזה, בהתאם לסעיף 7 לחוק החוזים או סעיף 14 לחוק המכר.
טענת כישלון תמורה חלקי
החייב יכול לטעון לכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב כאשר סופקה לו סחורה פגומה שאיכותה נפלה מן המוסכם או המקובל בין הצדדים. במקרה זה הערכת שווי התמורה החלקית עלול להימשך זמן רב, משום שיש לערוך חשבון המאזן בין הסחורה לבין הנזק. לפיכך טענה זו לא יכולה לשמש כהגנה טובה בתביעה שטרית, אולם במצב זה החייב יכול להגיש תביעה לפי עסקת היסוד להשבת חלק מהמחיר החוזי של העסקה.
טענת כישלון תמורה חלקי קצוב ניתן לטעון במקרים שבהם מדובר בכישלון חלקי שניתן לאמוד אותו בקלות יחסית, כמו שבמקרים בהם המוכר סיפק חלק מכמות הסחורה המוסכמת, והיחידות לפי ההסכם היו יחידות זהות במחיר אחיד עבור כל יחידה, ודי בפעולה חשבונית פשוטה כדי להעריך את הנזק שנגרם לרוכש.
חובת ההוכחה לכישלון תמורה
נטל ההוכחה כי מדובר בכישלון תמורה מוטל על החייב. סעיף 29(א) לפקודת השטרות עוסק בחזקה על תמורה ועל תום לב וקובע כי כל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה לו צד בעד ערך. כלומר, הנטל להוכיח טענת כישלון תמורה מוטל על החייב, לנוכח חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29(א) לפקודה.
במסגרת התנגדות לביצוע השטר, יכול החייב לטעון טענות נוספות, כגון: טענת זיוף, במקרה שהחתימה על גבי השיק זויפה על ידי אדם אחר והיא אינה חתימתו. בנוסף ניתן לטעון כי מדובר בגניבה של שיק, היעדר חתימתו של החייב על גבי שטר חוב, טענת קיזוז ועוד.