המצאה חלקית בהוצאה לפועל, מהי המשמעות?

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 3.0 מתוך 5

המצאה חלקית בהוצאה לפועל נחשבת למסירת מסמך באמצעות הדבקתו על דלת ביתו של החייב, כאשר הוא לא נמצא בבית, והיא מוכרת על ידי החוק ונחשבת כהמצאה לכל דבר.

חוק ההוצאה לפועל קובע מספר כללים שלפיהם ניתן למסור מסמכים לידי החייב. מסירה זו מכונה המצאה, וכדי שניתן יהיה לממש את הליכי ההוצאה לפועל לגביית חובות, יש להמציא את המסמכים כדין, לרבות דרך ומועד המסירה, כאשר קיימים שני סוגי המצאה: המצאה מלאה והמצאה חלקית.

המטרה העיקרית של המצאת אזהרה היא מתן הודעה לחייב על כך שהוא נדרש לשלם חוב פסוק או סכום כסף מזומן או בתשלומים, בתוך פרק זמן קצוב, ואם לא יפעל בהקדם להסדרת חובותיו הוא עלול לעמוד בפני הליכי אכיפה שונים, כגון: צו עיקול, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת דרכון ורישיון נהיגה וכדומה.

הדבקת מסמך על דלת הבית

מסירת מסמך רשמי במסגרת תיקי ההוצאה לפועל, כגון: אזהרה לחייב בגין פתיחת תיק, החלטת רשם ההוצאה לפועל, מתן צו עיכוב יציאה מהארץ וכדומה, נחשבת להמצאה חלקית כאשר מבצע המסירה, שיכול להיות שליח מטעם הלשכה או עורך דינו של הזוכה, הדביק את המסמך על דלת ביתו של החייב באופן פיזי, בתנאי שביקר במקום לפחות בשלושה ביקורים במועדים שונים, לפני שהדביק את המסמך לדלת והחייב לא נמצא בביתו.

המצאה חלקית מוכרת על ידי חוק ההוצאה לפועל ונחשבת כהמצאה לכל דבר, פרט למקרים מסוימים שבהם החוק דורש כי ההמצאה תהיה מלאה. על כן, ניתן לבצע רק חלק קטן מפעולות לגביית החוב בהמצאה חלקית, כגון: ביצוע עיקולי צד ג' ועיקול רכב של החייב.

כך לדוגמה, לא ניתן להוציא צו להוצאת מיטלטלין אלא אם נמסרה לחייב אזהרה בהמצאה מלאה, או אם ביצוע עיקול המיטלטלין ברישום נעשה בנוכחות החייב או אחד מבני ביתו שמלאו לו לפחות 16 שנים. אם המסמך נמסר לחייב שלא כדין, נחשב הדבר כאילו הוא לא הומצא כלל. במקרה זה לא ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל שמותנים בכך שקודם יומצא המסמך.

הגבלת הזמן מתחילה מרגע המצאת המסמך

מסירה תיחשב להמצאה מלאה כאשר המסמך נמסר לחייב באופן אישי, או נמסר לאחד מבני משפחתו של החייב שגר עמו ומעל גיל 18 או כאשר המסמך נמסר לידי החייב או בן משפחתו אך הוא סירב לקבל אותו. לאחר המצאת המסמך, הזוכה אחראי להחזיר את אישור המסירה ללשכת ההוצאה לפועל כדי שהיא תעדכן את דבר ההמצאה בנתוני התיק.

המצאה מלאה נחשבת למחמירה יותר מהמצאה חלקית ומטרתה לוודא כי החייב מודע להליכים המתנהלים נגדו בהוצאה לפועל. אם המסמך לא נמסר בדרך הקבועה בחוק ייחשב הדבר כאילו הוא לא הומצא, ובמקרה זה מרוץ הזמן העומד לרשות הזוכה המבקש לנקוט באחד ההליכים נגד החייב, עדיין לא החל, ומשמעות הדבר היא שאין הגבלה על מועד הגשת התנגדות, ערעור או כל הליך אחר.

ואולם, במקרים שבהם החייב התייצב לחקירה או לבירור אצל רשם ההוצאה לפועל או הגיש בקשה כלשהי בתיק שנפתח נגדו, כמו בקשה לעיכוב הליכים, אז אין צורך בהתקיימות הדרישה להמצאה מלאה, מאחר שבמצב זה ברור שהחייב מודע להליכים המתנהלים נגדו.

סעיף 7(ד) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי אם החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, סירב לקבל אותה או לחתום על אישור המסירה, ייחשב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה, כך שהערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמת.

מסירת המצאה לזוכה בהוצאה לפועל

תקנה 15א לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי אם החייב או צד שלישי הגישו בקשה כלשהי ללשכת ההוצאה לפועל, עליהם לצרף בנוסף למספר העתקים הנדרש, העתק לשם המצאה לזוכה. במקרה שהחייב או הצד השלישי מיוצגים על ידי עורך דין, עליהם להמציא העתק הבקשה לזוכה בתוך שלושה ימים.

רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע מהו המועד שבו ימסור הזוכה את תגובתו לבקשה, גם אם הוא החליט לדחות אותה. אם בתוך הפרק זמן שנקבע הזוכה לא הגיב, יחליט הרשם בלא תגובתו. אם הרשם סבר כי השהיית הדיון עלולה לגרום נזק חמור, הוא רשאי להחליט בעניין זה גם לפני קבלת תגובת הזוכה. במצב זה העתק מההחלטה יישלח לזוכה. אם הזוכה או אדם אחר המעורב בהליך נפגע על ידי ההחלטה, הוא רשאי לבקש לבטל או לשנות אותה בתוך שבעה ימים מהיום שבו הומצא לו העתק מההחלטה.