רשם ההוצאה לפועל ביטל חוב שהכפיל עצמו במשך שנים פי 23

דרגו את המאמר

בית המשפט ביטל חוב בהוצאה לפועל שהכפיל עצמו במשך 15 שנה פי 23

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב קיבלה טענת "פרעתי" של חייבת כלפי חובה לנושה והורתה על סגירת התיק.

עניינו של התיק שלפנינו היה חוב על סך 230 שקלים שהייתה חייבת מטופלת לבית חולים, בגין טיפול שעברה בבית החולים בשנת 1994. החוב תפח עם השנים, בעקבות הריביות וההצמדה, לסכום עצום של 5,324 שקלים.

החייבת הציגה בבית המשפט אישור ממנהל בית החולים מיולי 2009, ובו נאמר כי אין לחייבת כל חוב העומד ותלוי מול בית החולים בגין הבדיקה בשנת 1994. לטענתה של החייבת, לא ידעה היא כלל על החוב ודברו נודע לה רק כאשר הוטלו עיקולים על חשבון הבנק שלה ועל רכבה של בנה.

החייבת טענה בלשכת ההוצאה לפועל כי לא ידעה כלל על קיומו של החוב, והגעתו למימדיו הנוכחיים נבעה מרשלנותו של הזוכה, שהרי ברור כי במידה והייתה יודעת היא על קיומו, הייתה פורעת אותו לאלתר.

החייבת קיבלה מכתב אזהרה לפני 15 שנה

בית החולים טען לעומתה כי הומצא בעבורה של החייבת מכתב אזהרה אשר מפרט את שטר החוב, ובו היא אף חתמה עליו. זאת ועוד, לטענת בית החולים, בשנת 1995 ננקט כנגד החייבת הליך גביה של עיקול מיטלטלין אשר לא בוצע בפועל בגין מעבר דירה של החייבת, כאשר היא איננה מעדכנת את מרשם האוכלוסין. עוד טען בית החולים כי בתחילת שנת 1996 הומצאה בעבור החייבת הזמנה לחקירת יכולת, כאשר בעלה חתם על אישור המסירה.

בית החולים אף טען כי בעלה של החייבת שלח מכתב לבא כוחו ובו ביקש העתק של שטר החוב, כאשר הוא איננו מוכן להעניק פרטים על מקום מגוריו ודורש מבית החולים להסתפק בכתובת תא דואר בטבריה בלבד.

הצדדים לא הופיעו לדיון בלשכת ההוצאה לפועל ורשם הלשכה נדרש להגיע להחלטתו על פי הצהרותיהם בנושא. רשם ההוצאה לפועל ציין בתחילת פסיקתו כי עקב חתימתה של החייבת על מכתב האזהרה, יש לראות בה כחייבת אשר ידעה על קיומם של ההליכים כנגדה.

עיקרון תום הלב בהליכי ההוצאה לפועל

הלכה פסוקה היא כי עיקרון תום הלב חולש על כל הליכי ההוצאה לפועל ואינו מצטמצם אך ורק לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך או לפרעונו של חוב. חובת תום הלב קשורה גם לאופי ניהול ההליכים בתיק, ובהם מצופה מהזוכה בתיק ההוצאה לפועל לפעול מתוך תום לב ובאופן סביר בכדי לקבל את הסעד לזכותו. לא יכול זוכה "לישון על זכותו" לקבלת הסעד במשך שנים למרות כי לא חלה התיישנות על הליכי הוצאה לפועל. בית המשפט קבע זה מכבר כי גם על הזוכה מוטלת האחריות לפעול לסיומו של הסכסוך בינו לבין החייב.

במילים אחרות – תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

כל עוד לא התברר כי החייב עושה כל שביכולתו להתחמק מתשלום חובו כגון החלפת כתובות מגורים, יציאה מן הארץ וכדומה, חלה גם חובה על הזוכה לנקוט בפעולות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לשם מימושו של פסק הדין. כך, תוגשם תכליתו של עקרון תום הלב בניהול הליכים משפטיים, בצורה המיטבית ביותר, תוך יעול הדיון ומניעת שימוש לרעה בו.

בית החולים פעל בחוסר תום לב

השופטת סברה כי בהתנהלותו של בית החולים היה משום חוסר תום לב, עת נזנח התיק לחלוטין למשך שנים החל משלהי 1997 ועד שנת 2009. בית המשפט קבע כי אין לדרוש מחייבת לשמור אסמכתאות מבדיקות בית חולים אשר נערכו בעניינה לפני למעלה מ-15 שנה. זאת ועוד, הואיל והנהלת החשבונות כולה נמצאת בשליטה מוחלטת של בית החולים, והואיל ואין לצפות מבעל דין לשמור את הקבלות המדוברות – עבר נטל ההוכחה לכתפי בית החולים.

שתיקתו של בית החולים בדיון בלשכת רשם ההוצאה לפועל (נציגיו לא הגיעו) הייתה לו לרועץ והביאה לדחיית התביעה וסגירת התיק.